מ"ג ירמיהו טו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר יהוה אם לא שרותך [שריתיך] לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָמַר יְהוָה אִם לֹא שרותך [שֵׁרִיתִיךָ] לְטוֹב אִם לוֹא הִפְגַּעְתִּי בְךָ בְּעֵת רָעָה וּבְעֵת צָרָה אֶת הָאֹיֵב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֥א שרותך שֵׁרִיתִ֖יךָ לְט֑וֹב אִם־ל֣וֹא ׀ הִפְגַּ֣עְתִּֽי בְךָ֗ בְּעֵ֥ת רָעָ֛ה וּבְעֵ֥ת צָרָ֖ה אֶת־הָאֹיֵֽב׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שריתיך" - השארתיך ל' שארית וכן פתרו מנחם אבל דונש פתר אותו ל' התרה ושריתיך כמו (דנייאל ה) משרי קטרין ופתרון שריתיך כן הוא שנאמר הנה פתחתיך היום מן האזיקים (לקמן מ) כלומר ביום אשר הקים ה' את דברו נאמר לו ועתה הנה פתחתיך היום מן האזיקים אשר על ידיך אם טוב בעיניך לבוא אתי בבלה וגם ישראל בקשו ממנו שיתפלל בשבילם כאשר נאמר לו התפלל בעדינו אל ה' אלהינו כי נשארנו מעט מהרבה (לקמן מב)

"אם לא" - ל' שבועה

"הפגעתי בך בעת רעה" - את האויב כשתבא עליהם הרעה יפגעו בך שתבקש רחמים עליהם כגון צדקיה אמר לו דרש נא בעדנו את ה' וגו' ד"א נבוזראדן יבקש מאתך אם טוב בעיניך לבא אתי בבלה (לקמן מ)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אם לא" - הריני נשבע אם לא בעת בוא הרעה והצרה אעיר אז את לב האויב הוא נבוזראדן להפגיע בך ולחלות פניך לבוא עמו לבבל ולא יקחך בשבי ביד חזקה כמ"ש אם טוב בעיניך לבוא אתי בוא ואשים את עיני עליך (לקמן מ)

"אמר ה'" - אמר הנביא ה' אמר לי מה אתה חושש על קללתם הריני נשבע אם לא אשאיר אותך לטוב כל המקללים אותך ימותו וילכו שבי ואתה תשאר לטובה 

מצודת ציון

"אם לא" - הוא ענין לשון שבועה וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר אם לא כן הוא יהיה כזאת וכזאת וכן אם לא בתים רבים (ישעיהו ה)ורבים כמוהו

"שריתיך" - מלשון שארית ובא בחסרון אל"ף וכן וגם כל שרית ישראל (דברי הימים א' יב)

"הפגעתי" - ענין בקשה כמו ופגעו לי (בראשית כג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר ה'", השיב לו ה', "אם לא שריתך לטוב", הגם שאמרתי ושאריתם לחרב אתן, אינו כולל אותך בגזרה זו, כי שאריתך יהיה לטוב, שאתה תנצל, והגם שעתה מקללים אותך "בעת רעה ובעת צרה אפגיע בך את האויב" שכולל מה שבעת החורבן הפגיע בו נבוזראדן שילך לשלום, שהוא האויב הכללי, ואחר כך אחרי הריגת גדליהו הפגיעו בו אויביו מישראל שיתפלל בעדם ושייעצם מה יעשו, וע"ז כפל "בעת רעה" שהוא עת החורבן "ובעת צרה" שהוא עת היה צר להם כשנהרג גדליה:

ביאור המילות

"שריתך". כמו שאריתך כמו שרית ישראל (דה"א י"ב ל"ח):

"הפגעתי". פעל יוצא לשלישי, וגדרו הבקשה היתירה: