מ"ג ירמיהו טו י
<< · מ"ג ירמיהו · טו · י · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַונִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָד֖וֹן לְכׇל־הָאָ֑רֶץ לֹֽא־נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַֽלְלַֽוְנִי׃
רש"י
"ואיש מדון" - איש מריבה כמו לא ידון רוחי (בראשית ו)
"לא נשיתי" - כמו לא תהיה לו כנושה (שמות כב)
"כלה מקללוני" - איני רב עמהם על עסקי ממון שיש לי עליהם ולא להם עלי והרי כל העם מקללנימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מדון" - ענין מריבה כמו ישתוק מדון (משלי כו)
"נשיתי" - ענין הלואה כמו לא תהיה לו כנושה (שמות כב)
"מקללוני" - הוא מלשון קללה ומלשון קלון ובזיון
מצודת דוד
"אוי לי אמי" - ירמיהו היה מתאונן והיסב הדבור מול אמו ואמר אוי לי אמי אשר ילדתני להיות איש ריב ומדון לכולם כי יריבו עמדי על שאני מוכיחם
"לא נשיתי" - לפעמים מריבים עם המלוה על שהוא נוגש כסף ההלואה ולפעמים מריבים עם הלוה על שאינו משלם ההלואה אבל אני לא הלויתי להם ולא הם לוו לי ועכ"ז כולם מקללים ומבזים אותימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"איש ריב ואיש מדון". הריב הוא בלא סבה, והמדון הוא דין ודברים מענין דין ומשפט, ונגד ריב לא נשיתי (בם), ונגד מדון לא נשו בי:
"ומקללוני". מורכב מן קללה ומן קלון כמ"ש במכלול. הריב מקושר בקללה, ומדון מקושר בקלון:<< · מ"ג ירמיהו · טו · י · >>