מ"ג ירמיהו ח ט
<< · מ"ג ירמיהו · ח · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר יְהוָה מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֹבִ֣שׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־יְהֹוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחׇכְמַ֥ת מֶ֖ה לָהֶֽם׃
תרגום יונתן
בְּהִיתוּ חַכִּימַיָא אִתְּבַרוּ וְאִתְאֲחִידוּ הָא בְּפִתְגָמָא דַייָ קָצוּ וְחוּלַק בְּחוּכְמְתָא לֵית לְהוֹן:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וחכמת מה להם" - ר"ל מה היא החכמה שבידם הלא בחכמת התורה מאסו ואף לא יוכלו להציל נפשם בחכמה א"כ במה יתפארו
"הובישו חכמים" - הם המחזיקים עצמם לחכמים הלא יבושו בעת יחתו וילכדו ברעה ולא יצילו נפשם בחכמתם
מצודת ציון
"הובישו" - מלשון בושה
"חתו" - ענין שבר ופחדמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הובישו". ההפעיל מורה הבושה היתרה וחתת הוא השפלת הנפש, ובא כ"פ אחר בושה:<< · מ"ג ירמיהו · ח · ט · >>