מ"ג ירמיהו ח ז
<< · מ"ג ירמיהו · ח · ז · >>
כתיב:
גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס וסיס ועגור שמרו את עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה.
מנוקד:
גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וסוס וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יְהֹוָה.
עם טעמים:
גַּם־חֲסִידָ֣ה בַשָּׁמַ֗יִם יָֽדְעָה֙ מוֹעֲדֶ֔יהָ וְתֹ֤ר וסוס וְסִיס֙ וְעָג֔וּר שָׁמְר֖וּ אֶת־עֵ֣ת בֹּאָ֑נָה וְעַמִּ֕י לֹ֣א יָדְע֔וּ אֵ֖ת מִשְׁפַּ֥ט יְהֹוָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
"מועדיה" - עת עברם אל איי הים מפני הצנה ועת שובם
"שמרו" - המתינו
"ותור וסיס ועגור" - ושפנינא וכורכיא וסנוניתא כורכיא (גרוא"ה בלע"ז) סנונית (ארונדא"י בלע"ז)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חסידה" - שם עוף מה.
"מועדיה" - ענין זמן, כמו (בראשית יח): "למועד אשוב אליך"
"ותור" - שם תורים, ידוע.
"וסיס ועגור" - גם הם שמות עופות, וכן (ישעיהו לח): "כסוס עגור".
"שמרו" - ענין המתנה, כמו (בראשית לז): "ואביו שמר את הדבר".
מצודת דוד
"גם חסידה בשמים" - אפילו עוף החסידה, השטה באויר השמים, אשר איננה ברשות אדם, הלא תדע זמניה, מתי תלך ומתי תשוב, כי דרכה לעוף בזמן הקור לארצות החמים, ובזמן הקיץ תשוב לארצות הקרים.
"שמרו" - גם המה, בלכתם לארצות החמים, ממתינים את עת בואם, ולא יקדימו ולא יאחרו.
"ועמי וגו'" - רוצה לומר, העופות ההם יודעים דרך מנהג העולם, ועמי לא ידעו משפט והנהגת המקום ברוך הוא, שמשלם לאיש כמפעלו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · ח · ז · >>