לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו ח ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · ח · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל ׀ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִהְיֽוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְיִשְׁטִחוּנוּן לִקָבֵיל שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וּלְכֹל חֵילֵי שְׁמַיָא דְרַחֲמוּנוּן וְדִפְלָחוּנוּן וְדִטְעוֹ בַתְרֵיהוֹן וְדִתְבָעוּנוּן וְדִסְגִידוּ לְהוֹן לָא יִתְכַּנְשׁוּן וְלָא יִתְקַבְּרוּן לְזֵיבַל מְבַדֵר עַל אַפֵּי אַרְעָא יְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושטחום לשמש" - והכשדים ישכנו לצור על העיר בקברי השרים שהיו נאים כפלטין "לדומן" - לזבל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ושטחום" - ענין פרישה כמו משטח חרמים (יחזקאל כו)

"צבא השמים" - הם הכוכבים ומזלות

"יאספו" - ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)

"לדומן" - לזבל כמו כדומן על פני השדה (לקמן ט) 

מצודת דוד

"לדומן" - יהיו מונחים ע"פ האדמה דומה לדומן

"ולא יקברו" - כפל הדבר במ"ש

"לא יאספו" - לא יכניסום אל הקבר

"ואשר וגו'" - כפל הדבר במ"ש להתמדת הדבר

"אשר אהבום" - לקבלם לאלהות

"ושטחום" - ויפרשו אותם אל מול השמש וגו' לבזותם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושטחום לשמש" וכו' "אשר אהבום", כי היה להם עבודות חלוקות, היו אצלם אלהות שאהבו אותם ויחסו להם השפע והטוב והיופי וכל הצלחות. ויש שיראו מפניהם, כי יחסו להם כל רע חולי ודבר וחרב והיו עובדים אותם בקרבנות וזבחי אדם לשכך חמתם ולהסיר הרעה, עז"א "אשר אהבום ואשר עבדום", שהוא מאהבה או מיראה. ויש שהיו "דורשים מהם" לדעת עתידות ונסתרות. ויש "שהלכו אחריהם" להתדמות למדותיהם ודרכיהם שהיו מיחסים להם. ויש "שהשתחוו להם" לבד, לרוממם ולכבדם.

"לא יאספו", דרך לאסוף עצמות השרים לארונות נכבדים, והם "לא יאספו" ויותר מזה שגם "לא יקברו כלל":

ביאור המילות

"עבדום, השתחוו להם". מצאנו במקומות רבות סדר, עבודה ואח"כ השתחויה, ובכ"מ מקדים השתחויה לעבודה ואחרי הדיוק, בעבודת השמש וצבא מעלה מקדים השתחויה ואח"כ עבודה, כי בקל יותר להשתחוות להם ממעלתם ועבודה הוא רבותא יותר, ובעובד דברים השפלים ההשתחויה הוא רבותא יותר ויקדים עבודה להשתחויה, ובשלילה יתפוס בהפך בכ"א, ופה שמדבר מצבא השמים, בהכרח ילך מן החמור אל הקל אשר אהבום, ואף אשר עבדום מיראה שהיא קלה מאהבה, ואף אשר דרשום כדרוש אוב וידעוני, או כמו לדרוש בבעל זבוב, אף אשר רק הלכו אחריהם, ואף אשר רק השתחוו לחלק להם כבוד:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ח · ב · >>