מ"ג ירמיהו ד כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו ד · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ כָּל הָעִיר עֲזוּבָה וְאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן אִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִקּ֨וֹל פָּרָ֜שׁ וְרֹ֣מֵה קֶ֗שֶׁת בֹּרַ֙חַת֙ כׇּל־הָעִ֔יר בָּ֚אוּ בֶּעָבִ֔ים וּבַכֵּפִ֖ים עָל֑וּ כׇּל־הָעִ֣יר עֲזוּבָ֔ה וְאֵין־יוֹשֵׁ֥ב בָּהֵ֖ן אִֽישׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורומה" - כמו רמה בים (שמות ט)

"באו בעבים" - ביערות עבים מקום סיבוך קוצים להטמן

"ובכפים עלו" - סלע מתורגם בכיפיא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מקול", אחר שחרבו כל הערים סביבות ירושלים וגם ירושלים ובנותיה נסו מפני האויב עוד שגבו את עצמם במצודת ציון, בוטחים בלתי בורחים, עפ"ז מצייר את ציון בתוך הערים החרבות, כעיר שאנשיה רכי לבב ובשמעם קול פרש ורומה קשת אחד ברחו כולם, רק זונה אחת מבטחונה על יפיה נשארה בעיר בחשבה כי האויב הבא יחמוד יפיה ויחמול עליה. אומר הלא "מקול פרש ורומה קשת", הגם שהוא פרש אחד, והגם שלא ראוהו רק שמעו קולו, זה לבדו מספיק שברחה כל העיר, ולא שברחו על פני השדה רק "באו בעבים" ביערות העבים המכוסים באילנות, ומשם "עלו בכפים" שהם סלעים הגבוהים, ולא שישבו שם לפי שעה "כי כל העיר עזובה" לגמרי "באין איש", וא"כ אשאלך.

ביאור המילות

"פרש". לדעת המפרשים הוא שם המין ר"ל פרשים. וכן "כל העיר", כל הערים, ולפירושי הוא כפשוטו פרש אחד, וכן כל העיר ירושלים:

"בעבים יערות" עבים כמו צלעות הבית והעובים:

"כפים". סלעים גבוהים וכפופים. וחברו חורי עפר וכיפים (איוב ל') ומשתתף עם כפף:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עזובה" - מיושבים ולתוספת ביאור אמר ואין יושב בהן איש

"ובכפים עלו" - יעלו בין הסלעים להסתתר שמה

"באו בעבים" - יבואו להסתתר ביערים העבים והמסובכים באילנות

"מקול פרש" - מקול קבוצת הפרשים והמורים חצים בקשת יברחו כל אנשי העיר

מצודת ציון

"פרש" - כן יקרא רוכב הסוס הרגיל בזה

"ורומה" - ענין השלכה וכן ונושקי רומי קשת (שם עח)

"בעבים" - מלשון עב ור"ל ביערים עבים ומסובכים

"ובכפים" - תרגום של סלע היא כיפא וכן חורי עפר וכפים (איוב ל)

<< · מ"ג ירמיהו · ד · כט · >>