מ"ג ירמיהו ד ה
<< · מ"ג ירמיהו · ד · ה · >>
כתיב:
הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו תקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר.
מנוקד:
הַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ͏ִם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ ותקעו תִּקְעוּ שׁוֹפָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.
עם טעמים:
הַגִּ֣ידוּ בִֽיהוּדָ֗ה וּבִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ הַשְׁמִ֔יעוּ וְאִמְר֕וּ ותקעו תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בָּאָ֑רֶץ קִרְא֤וּ מַלְאוּ֙ וְאִמְר֔וּ הֵאָסְפ֥וּ וְנָב֖וֹאָה אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מלאו" - ענין אסיפה כמו קראו אחריך מלא (לקמן יב)
מצודת דוד
"קראו מלאו" - קראו את העם ואספו אותם ואמרו להם האספו וגו' להשגב שם מפני האויב
"תקעו שופר" - להשמיע ולזרז
"הגידו" - כאלו לשרי העם יאמר הגידו ביהודה וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הגידו, השמיעו", המגיד הוא בצינעה, והמשמיע הוא בפרהסיא (ישעיה מ"א כ"ו, מ"ה כ"א, מ"ח ג') וע' עוד לקמן (ה' כ', מ"ו י"ד, נ' ב').
"מלאו", כמו ומלאתי את דבריך (מ"א א' י"ד):
<< · מ"ג ירמיהו · ד · ה · >>