מ"ג ירמיהו ג כ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָכֵ֛ן בָּגְדָ֥ה אִשָּׁ֖ה מֵרֵעָ֑הּ כֵּ֣ן בְּגַדְתֶּ֥ם בִּ֛י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

בְּכֵן כְּמָה דִמְשַׁקְרָא אִתְּתָא בְּבַעֲלָה כֵּן שַׁקַרְתּוּן בְּמֵימְרִי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲמַר יְיָ:

"אכן" - אבל אתם לא עשיתם מחשבתי כ"א כמו אשה שבוגדה מריעה על שאינו יכול להספיק מזונותיה כן בגדתם בי המספיק לכם כל טוב כך מדרש אגדה

"בגדה" - מרדה

"מרעה" - מלשון ריע וחבר

"אכן" - באמת לא כן הוא כי כמו שבגדה אשה מאת ריעה שהוא בעלה והלכה מאתו כן אתם בית ישראל בגדתם בי

"אכן" לא התנהגתם כבת נגד אביה אשר הטיב לה, רק "כאשה הבוגדה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל":

"בגדה אשה מרעה". הבגידה מתקשר תמיד עם ב', ומוכרח לפרש שבוגדת מסבת הריע שבגד בה, כן בגדתים בי כאילו לא נתתי לכם צרכיכם: