מ"ג ירמיהו ג כא
לא בדוק
<< · מ"ג ירמיהו · ג · כא · >>
כתיב:
קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם.
מנוקד:
קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי הֶעֱווּ אֶת דַּרְכָּם שָׁכְחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם.
עם טעמים:
ק֚וֹל עַל־שְׁפָיִ֣ים נִשְׁמָ֔ע בְּכִ֥י תַחֲנוּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י הֶעֱווּ֙ אֶת־דַּרְכָּ֔ם שָׁכְח֖וּ אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
קָלָא עַל נָגְדִין אִשְׁתְּמַע דְבָכָן וּמִתְאַנְחִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲרֵי קַלְקִילוּ יַת אוֹרְחַתְהוֹן אִתְנְשִׁיאוּ יַת פּוּלְחָנָא דַייָ אֱלָהָהוֹן:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שפיים" - מקומות גבוהות
"העוו" - מלשון עוות ועקום
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "קול על שפיים נשמע", ששומע קול המתפוצץ על ההרים הגבוהים,
- ב) שומע מן העמק קול שני של "תחנוני בני ישראל", מצייר נשגבות, כאילו ישראל דומים כשה תועה נדחה, וה' דומה כרועה העומד על הרים הגבוהים וקורא אל השה אשר בעמק שתכיר את קולו ותשוב אליו, והיא בוכה בעמק כי שכחה קול הרועה ותועה מני דרך, "כי העוו" הוא מאמר מוסגר "אמר מדוע שומע" שני קולות האלה, "כי" ישראל "העוו את דרכם" ובוכים בעמק שאין יודעים הדרך, וגם אין מכירים קול הרועה הקורא על שפיים כי "שכחו את ה' אלהיהם":
<< · מ"ג ירמיהו · ג · כא · >>