מ"ג יחזקאל מג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל מג · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּתִתָּ֨ם סִפָּ֜ם אֶת־סִפִּ֗י וּמְזֽוּזָתָם֙ אֵ֣צֶל מְזוּזָתִ֔י וְהַקִּ֖יר בֵּינִ֣י וּבֵינֵיהֶ֑ם וְטִמְּא֣וּ ׀ אֶת־שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֗י בְּתֽוֹעֲבוֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ וָאֲכַ֥ל אֹתָ֖ם בְּאַפִּֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּמִתַּנְהוֹן סִפֵּיהוֹן לָקֳבֵיל סִפֵי בֵית מַקְדְשִׁי וּבִנְיָנֵיהוֹן בִּסְטַר עֲזָרָתִי וְכוֹתֶל בֵּית מַקְדָשִׁי בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵיהוֹן וּסְאִיבוּ יַת שְׁמָא דְקוּדְשִׁי בְּתוֹעֲבַתְהוֹן דַעֲבָדוּ וְשֵׁיצֵתִי יַתְהוֹן בְּרוּגְזִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואכל" - כמו ואכלה וכליתי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בתתם ספם", ר"ל שעד עתה היה בית המלכים קרוב לבית ה', וסף ביתם קרוב אל סף ביתי, ורק "קיר" המקדש היה מפסיק "ביני וביניהם" ובזה "טמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו", כי לפי ערך קדושת המקום יגדל החטא והטומאה, שטומאה קלה אשר לא תטמא במקום החול תטמא במקום הקדש, כמו שהשלישי פוסל את התרומה והרביעי פוסל את הקדש הגם שאין מטמאין את החולין, וכן יפגום החטא הקטן הנעשה קרוב אל המקדש, ועל ידי כן "ואכל אותם באפי", ולכן יתרחק מושב הזרים מן המקדש וישבו סביב לו הכהנים והלוים, כמו שהיה במשכן שבמדבר שחנו הלוים סביב למשכן והזר הקרב יומת, וז"ש

ביאור המילות

"סף, מזוזה". עובי החומה במקום הפתח קרוי סף בין בצדדים בין למטה, כמו וידיה על הסף (שופטים י"ט) שהוא האסקופא, ובמקום שמחברין הדלת ונותנין שם לוחות עץ קרוי מזוזה, ואם אין שם מזוזה אין חייב במזוזה, ובשער החצר היה הסף נחלק לשנים כ"א עוביו שש אמות והמזוזה בתוך עוביה אמה ששם היה הדלת (כנ"ל סי' מ' פ"ו), ובא תמיד המזוזה עם הדלת (שמות כ"א שופטים ו' ג', ישעיה נ"ז ה') וע"כ הוסיף שנתנו גם המזוזה שבו הדלת אצל מזוזתו שכשנפתחו דלתי בית ה' נפתח גם פתחם שאצלו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואכל" - ולכן כליתי אותם באפי

"וטמאו" - ובזה טמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו בבתיהם הסמוכות אל ביתי כי מנשה ואמון נקברו בגן ביתם ושם העמידו במות לעבודת כוכבים

"בתתם" - ר"ל ובמה שהיו בונים מפתן ביתם עם מפתן ביתי בסמוך לה וכן העמידו מזוזתם אצל מזוזת ביתי ורק בנין הכותל היתה מפסקת בין ביתי ובין בתיהם

מצודת ציון

"ספם" - כן יקרא גם המפתן וכאשר יקראו המזוזות וכן וידיה על הסף (שופטים יט)

"ואכל" - מלשון כליון והשחתה

<< · מ"ג יחזקאל · מג · ח · >>