"ויבוא" - לפי שאמר בית ישראל בראש הפרשה קרא כל הפרשה בלשון יחיד ומדרש אגדה הקב"ה בא עמהם בגולה והטה אוזן מה היו אומרים השבאין הרי אלו עם ה' ולא היה לו יכולת להצילן במדרש איכה רבתי
"ויחללו את שם קדשי" - השפילו את כבודי ומהו החילול באמור אויביהם עליהם עם ה' אלה ומארצו יצאו ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו
"ויבוא אל הגוים" - וכאשר בא אל הגוים שגלו ביניהם נתחלל על ידיהם שם קדשי כי הגוים ההם אמרו עליהם הנה עם ה' אלה ועכ"ז יצאו מארצו ומבלתי יכולת לא השאירם בארצו
"ויבוא אל הגוים אשר באו שם", בא עמהם לגלות להשגיח שיהיה ענשם רק כמדת חטאם ומדה כנגד מדה, בענין שיכירו שהעונש הוא השגחיי, אבל עי"כ "ויחללו" (הגוים) "את שם קדשי", אחר שראו שהשגחת ה' אתם וגם בהיותם בארץ אויביהם לא עזב אותם לכלותם עי"כ "אמרו הלא עם ה' אלה" שעדיין השגחת ה' דבוקה בם, וא"כ "למה מארצו יצאו?" ולמה לא יחזירם אל ארצו ששם מקום ההשגחה? ואמרו מבלי יכולת:
ביאור המילות
"ויבוא". מוסב על שם קדשי. שם קדשי בא אל הגוים ששם ה' בא עמהם לגלות, כי שם ה' נקרא עליהם, והגוים חללו אותו עי"ז, וע"כ תפס בכל הענין שם קדשי, שמי הגדול, כי שם ה' נקרא על ישראל, והוא בא עמהם אל הגוים:
