מצודות על יחזקאל לו
<< · מצודות על יחזקאל · לו · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"ובמות" - ענין גבהות כמו על במתי ארץ (ישעיהו נח)
"למורשה" - מלשון ירושה
מצודת דוד
"ובמות עולם" - גבהות עולם היא ארץ ישראל הגבוה מכל הארצות היא היתה לנו למורשה
"עליכם" - על שוממתיכם אמר האח והוא ענין לשון שמחהפסוק ג
מצודת ציון
"שמות" - מלשון שממון
"ושאף" - ענין בליעה והמשכה אל הפה כמו שאפה רוח (ירמיהו ב)
"ודבת" - ענין אמירה וע"פ רוב יאמר על האמירה הרעה וכן כי שמעתי דבת רבים (שם כ)
מצודת דוד
"ודבת עם" - כל עם מהעמים דברו בכם דברי גנות
"ותעלו" - הייתם עולים על שפת ולשון ר"ל כולם היו מספרים ומדברים בכם
"שמות ושאוף אתכם מסביב" - ר"ל האומות מסביב השמו אתכם ובלעו אתכם למען תהיו למורשה לשארית הגוים הנשארים סביבותיכם
"יען וביען" - הכפל לחזר ולומר בעבור זה לבד ראויים הם הגוים לשאת כלימה וכאשר יאמר בסוף העניןפסוק ד
מצודת ציון
"לאפיקים" - מקומות שהמים נגרים שם בחוזק
"ולגאיות" - מלשון גיא ועמק
"לבז" - מלשון בזיון
מצודת דוד
"הנעזבות" - מיושביהן
"לכן וגו'" - לפי שארכו הדברים לזה אמר שוב לכן וכן דרך המקרא בכל מקוםפסוק ה
מצודת ציון
"קנאתי" - ענין כעס
"כלא" - כמו כלה בה"א
"בשאט" - ענין בזיון וכן בשאט בנפש (לעיל כה)
"מגרשה" - מלשון גרושין
מצודת דוד
"למען מגרשה" - למען לגרש אותה להיות היא לבזיון ר"ל לא היה עיקר הכוונה לטובת עצמם כ"א לבזות את ישראל
"בשאט נפש" - בבזות אותם בנפש
"להם" - לעצמם
"באש קנאתי" - ר"ל בחוזק כעסי
"אם לא" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמרפסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת דוד
"אם לא" - הוא ענין שבועה
"כלימתם" - הכלימה הראויה להם יסבלו הם
"אני נשאתי את ידי" - כן היא דרך שבועה וכמ"ש וגם אני נשאתי ידי להם (לעיל כ)פסוק ח
מצודת ציון
"תשאו" - תצמחו ותגדלו
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"תבנינה" - מלשון בנין
מצודת דוד
"ונושבו הערים" - תהיינה מיושבות באנשים
"כל בית ישראל כולה" - ר"ל אף בני עשרת השבטים ישובו הנהפסוק יא
מצודת ציון
"והושבתי" - מלשון ישיבה
מצודת דוד
"וידעתם" - אז תדעו שאני ה' הנאמן במאמרי
"והושבתי" - אושיב אתכם בארצכם כמו שישבתם בימי קדם ואיטיב עמכם עוד יותר ממה שהיה לכם בראשונה עד שלא גליתם
"ופרו" - יעשו פירות ר"ל יולידו בנים ובנות וכפל בשמות נרדפים לחוזקפסוק יב
מצודת ציון
"וירשוך" - מלשון ירושה
"לשכלם" - ענין מיתה ואבדון כמו והארץ משכלת (מלכים ב' ב)
מצודת דוד
"לשכלם" - להיות אבודים וגרושים ממך
"והולכתי עליכם" - כאילו יאמר על ההרים מעתה אוליך עליכם אדם וחוזר ומפרש את עמי ישראל והם ירשוךפסוק יג
מצודת דוד
"ומשכלת גוייך היית" - דרכך לשכל ולאבד הגוים היושבים בך והוא כפל ענין במ"ש
"יען" - בעבור שהעובדי כוכבים אומרים על מקומות א"י אוכלת אדם את ר"ל למודה את ומורגלת לכלות ולאבד בני אדם כי מתחלה נאבדו וכלו בה הכנענים יושבי הארץ ולאח"ז כלו בה בני ישראל אשר ישבו תחתםפסוק יד
מצודת דוד
"וגוייך לא תשכלי עוד" - כפל הדבר במ"ש
"אדם לא תאכלי עוד" - כשישובו ישראל לארצם לא יכלו עוד בךפסוק טו
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"ובעלילותם" - במעשיהם
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"ואפיץ ויזרו" - שניהם ענין פזור כמו כי נפץ העם (שמואל א י"ג) וכמו וזריתי פרש (מלאכי ב)
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"ואחמול" - מלשון חמלה וחס
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
"אשר חללתם" - אשר נתחלל על ידכם
"אני עושה" - את האמור בענין להוציאם מארץ העמים ולהביאם אל ארצםפסוק כג
מצודת דוד
"בהקדשי" - בעת אהיה מקודש על ידיכם לעיני הגוים אז ידעו הגוים שאני ה' המושל בכל
"וקדשתי" - מעתה אקדש את שמי הגדול וגו'פסוק כד
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"וזרקתי" - ענין הזיה כמו וזרקו בני אהרן (ויקרא א')
"מים טהורים" - כן יקראו מי אפר פרה כי מטהר טומאת המת
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת ציון
"ורוח" - ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו לו)
"והסירותי" - מלשון הסרה
מצודת דוד
"לב בשר" - לב נכנע ורך כבשר
"לב האבן" - לב החזק והקשה כאבן
"לב חדש וגו'" - ר"ל לב ישר ומוכנע ורצון טובפסוק כז
מצודת דוד
"ואת רוחי וגו'" - ר"ל אחזיר לכם רוח הנבואה מה שהיה נחסר כל ימי הגולה
"ועשיתי" - ר"ל אעיר לבבכם שתלכו בחוקי ולשמור משפטי בלב ולעשותםפסוק כח
מצודת דוד
"לאלהים" - לעזור לכם ולהושיע אתכם
"לעם" - להאמין בי ולשמור מצותיפסוק כט
מצודת דוד
"וקראתי אל הדגן והרביתי אותו" - ר"ל אצוה שיפרה וירבה
"והושעתי וגו'" - ר"ל ארחיק אתכם מכל טומאת העון שהייתם רגילים בו כי יעיר לבבם להיות נזהרים מהםפסוק ל
מצודת ציון
"ותנובת" - ענין צמח ופרי וכן ויאכל תנובת שדי (דברים לב)
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת ציון
"ונקוטותם" - ענין כריתה כמו ונקוטו בפניהם (לעיל ו)
מצודת דוד
פסוק לב
מצודת דוד
"אני עושה" - את הגאולה הזאת
"יודע לכם" - יהיה ידוע לכם שאין הגאולה למענכם כי בושו והכלמו מדרכיכם אשר לא טובים ואינכם כדאים להביא הגאולהפסוק לג
מצודת ציון
"והושבתי" - מלשון ישיבה
"ונבנו" - מלשון בנין
"החרבות" - מלשון חורבה
מצודת דוד
"ביום טהרי" - ר"ל כשאכפר עליכם
"והושבתי" - להיות מיושבת באנשיםפסוק לד
מצודת ציון
"הנשמה" - מלשון שממון
"תחת" - במקום
מצודת דוד
פסוק לה
מצודת ציון
"הלזו" - הזאת וכן יאמר בלשון זכר האיש הלזה (בראשית כד)
"והנהרסות" - מלשון הריסה ונתיצה
"בצורות" - מלשון מבצר וחוזק
מצודת דוד
"בצורות ישבו" - נתיישבו באנשים ובמגדלים ובחומות עד שהמה בצורות וחזקות
"ואמרו" - העוברים דרך בה יתמהו ויאמרו הנה הארץ הזאת שהיתה נשמה היתה עתה כגן הנטועה בעדןפסוק לו
מצודת דוד
"אני ה' דברתי" - אני הוא המדבר שכן יהיה ואני הוא העושה הדבר
"וידעו הגוים וגו'" - ר"ל הגוים הנשארים יכירו לדעת שאני הוא בניתי את הנהרסות ונטעתי הנשמה ולא נעשה הדבר במקרהפסוק לז
מצודת דוד
"עוד זאת אדרש וגו'" - ר"ל עוד בדבר זה אהיה נדרש להם למלאות משאלותם בדרשם על זאת
"ארבה אותם" - ר"ל וזהו הדבר שארבה אותם בבני אדם כרבוי הצאןפסוק לח
מצודת ציון
"במועדיה" - מלשון מועד וחג
"כצאן אדם" - ר"ל רבוי בני אדם
מצודת דוד
"צאן אדם" - ר"ל מרבית בני אדם ולפי שדרך הצאן להתרבות מאד אמר מלת צאן בדרך שאלה על הפלגת הרבוי
"כי אני ה'" - הנאמן במאמרי
"כן תהיינה" - כמספר הזה תהיינה הערים וגו'
"במועדיה" - ר"ל כצאן המובא לירושלים במועדי ה' להקריב על המזבח
"כצאן קדשים" - כמספר צאן קדשים וחוזר ומפרש כצאן ירושלים
<< · מצודות על יחזקאל · לו · >>