מצודות על יחזקאל לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על יחזקאל · לו · >>

תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובמות עולם" - גבהות עולם היא ארץ ישראל הגבוה מכל הארצות היא היתה לנו למורשה

"עליכם" - על שוממתיכם אמר האח והוא ענין לשון שמחה

מצודת ציון

"ובמות" - ענין גבהות כמו על במתי ארץ (ישעיהו נח)

"למורשה" - מלשון ירושה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודבת עם" - כל עם מהעמים דברו בכם דברי גנות

"ותעלו" - הייתם עולים על שפת ולשון ר"ל כולם היו מספרים ומדברים בכם

"שמות ושאוף אתכם מסביב" - ר"ל האומות מסביב השמו אתכם ובלעו אתכם למען תהיו למורשה לשארית הגוים הנשארים סביבותיכם

"יען וביען" - הכפל לחזר ולומר בעבור זה לבד ראויים הם הגוים לשאת כלימה וכאשר יאמר בסוף הענין

מצודת ציון

"שמות" - מלשון שממון

"ושאף" - ענין בליעה והמשכה אל הפה כמו שאפה רוח (ירמיהו ב)

"ודבת" - ענין אמירה וע"פ רוב יאמר על האמירה הרעה וכן כי שמעתי דבת רבים (שם כ)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנעזבות" - מיושביהן

"לכן וגו'" - לפי שארכו הדברים לזה אמר שוב לכן וכן דרך המקרא בכל מקום

מצודת ציון

"לאפיקים" - מקומות שהמים נגרים שם בחוזק

"ולגאיות" - מלשון גיא ועמק

"לבז" - מלשון בזיון

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען מגרשה" - למען לגרש אותה להיות היא לבזיון ר"ל לא היה עיקר הכוונה לטובת עצמם כ"א לבזות את ישראל

"בשאט נפש" - בבזות אותם בנפש

"להם" - לעצמם

"באש קנאתי" - ר"ל בחוזק כעסי

"אם לא" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר

מצודת ציון

"קנאתי" - ענין כעס

"כלא" - כמו כלה בה"א

"בשאט" - ענין בזיון וכן בשאט בנפש (לעיל כה)

"מגרשה" - מלשון גרושין

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יען" - בעבור שסבלתם כלימה מן העובדי כוכבים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם לא" - הוא ענין שבועה

"כלימתם" - הכלימה הראויה להם יסבלו הם

"אני נשאתי את ידי" - כן היא דרך שבועה וכמ"ש וגם אני נשאתי ידי להם (לעיל כ)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענפכם תתנו" - לא תהיו עוד שממה כ"א תגדלו ענפים ותשאו פרי למאכל לעמי ישראל כי קרבו לבוא אל ארצם

מצודת ציון

"תשאו" - תצמחו ותגדלו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי הנני" - הנה אני אשגיח ואפנה אליכם ותהיו נעבדים כעבודת שדה בחרישה ותהיו נזרעים לא כמו שהייתם לשעבר שממה ומשמה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונושבו הערים" - תהיינה מיושבות באנשים

"כל בית ישראל כולה" - ר"ל אף בני עשרת השבטים ישובו הנה

מצודת ציון

"תבנינה" - מלשון בנין

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידעתם" - אז תדעו שאני ה' הנאמן במאמרי

"והושבתי" - אושיב אתכם בארצכם כמו שישבתם בימי קדם ואיטיב עמכם עוד יותר ממה שהיה לכם בראשונה עד שלא גליתם

"ופרו" - יעשו פירות ר"ל יולידו בנים ובנות וכפל בשמות נרדפים לחוזק

מצודת ציון

"והושבתי" - מלשון ישיבה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשכלם" - להיות אבודים וגרושים ממך

"והולכתי עליכם" - כאילו יאמר על ההרים מעתה אוליך עליכם אדם וחוזר ומפרש את עמי ישראל והם ירשוך

מצודת ציון

"וירשוך" - מלשון ירושה

"לשכלם" - ענין מיתה ואבדון כמו והארץ משכלת (מלכים ב' ב)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשכלת גוייך היית" - דרכך לשכל ולאבד הגוים היושבים בך והוא כפל ענין במ"ש

"יען" - בעבור שהעובדי כוכבים אומרים על מקומות א"י אוכלת אדם את ר"ל למודה את ומורגלת לכלות ולאבד בני אדם כי מתחלה נאבדו וכלו בה הכנענים יושבי הארץ ולאח"ז כלו בה בני ישראל אשר ישבו תחתם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגוייך לא תשכלי עוד" - כפל הדבר במ"ש

"אדם לא תאכלי עוד" - כשישובו ישראל לארצם לא יכלו עוד בך

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא אשמיע וגו'" - ר"ל לא יכלימו עוד אותך בדבר זה ולא תסבלי עוד חרפה בעבור זאת כי מאז לא תכשילי עוד את גוייך להיות נאבדים בך

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כטומאת הנדה" - כמו טומאת הנדה שעי"ז היא מרוחקת מבעלה כן היתה דרכם טמאה לפני עד להרחיקם

מצודת ציון

"ובעלילותם" - במעשיהם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשפוך" - לכן שפכתי עליהם חמתי בעבור דם הנקי אשר שפכו ובעבור טמאם את הארץ בגלוליהם

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כדרכם" - כגמול דרכם ומעשיהם כן שפטתים

מצודת ציון

"ואפיץ ויזרו" - שניהם ענין פזור כמו כי נפץ העם (שמואל א י"ג) וכמו וזריתי פרש (מלאכי ב)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבוא אל הגוים" - וכאשר בא אל הגוים שגלו ביניהם נתחלל על ידיהם שם קדשי כי הגוים ההם אמרו עליהם הנה עם ה' אלה ועכ"ז יצאו מארצו ומבלתי יכולת לא השאירם בארצו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר חללוהו" - ר"ל אשר נתחלל על ידיהם

מצודת ציון

"ואחמול" - מלשון חמלה וחס

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר חללתם" - אשר נתחלל על ידכם

"אני עושה" - את האמור בענין להוציאם מארץ העמים ולהביאם אל ארצם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בהקדשי" - בעת אהיה מקודש על ידיכם לעיני הגוים אז ידעו הגוים שאני ה' המושל בכל

"וקדשתי" - מעתה אקדש את שמי הגדול וגו'

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולקחתי וגו'" - ובזה אקדש שמי כי אקח אתכם מן הגוים וגו'

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזרקתי וגו'" - ר"ל אכפר עוונם ואעביר טומאת חטאתם בהזיית מי אפר פרה המעביר טומאת המת

מצודת ציון

"וזרקתי" - ענין הזיה כמו וזרקו בני אהרן (ויקרא א')

"מים טהורים" - כן יקראו מי אפר פרה כי מטהר טומאת המת

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לב בשר" - לב נכנע ורך כבשר

"לב האבן" - לב החזק והקשה כאבן

"לב חדש וגו'" - ר"ל לב ישר ומוכנע ורצון טוב

מצודת ציון

"ורוח" - ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו לו)

"והסירותי" - מלשון הסרה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת רוחי וגו'" - ר"ל אחזיר לכם רוח הנבואה מה שהיה נחסר כל ימי הגולה

"ועשיתי" - ר"ל אעיר לבבכם שתלכו בחוקי ולשמור משפטי בלב ולעשותם

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאלהים" - לעזור לכם ולהושיע אתכם

"לעם" - להאמין בי ולשמור מצותי

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקראתי אל הדגן והרביתי אותו" - ר"ל אצוה שיפרה וירבה

"והושעתי וגו'" - ר"ל ארחיק אתכם מכל טומאת העון שהייתם רגילים בו כי יעיר לבבם להיות נזהרים מהם

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען וגו'" - ר"ל בא פן שלא תקבלו עוד בגוים חרפת רעב כי מאז לא יקראו לכם חסירי לחם

מצודת ציון

"ותנובת" - ענין צמח ופרי וכן ויאכל תנובת שדי (דברים לב)

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזכרתם" - וכאשר תזכרו דרכיכם הרעים אז תכרתו בעיני עצמיכם ר"ל אתם תשפטו הכריתה על עצמכם בעבור הרעות שעשיתם ותאמרו שבדין נכרתה בגולה

מצודת ציון

"ונקוטותם" - ענין כריתה כמו ונקוטו בפניהם (לעיל ו)

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני עושה" - את הגאולה הזאת

"יודע לכם" - יהיה ידוע לכם שאין הגאולה למענכם כי בושו והכלמו מדרכיכם אשר לא טובים ואינכם כדאים להביא הגאולה

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ביום טהרי" - ר"ל כשאכפר עליכם

"והושבתי" - להיות מיושבת באנשים

מצודת ציון

"והושבתי" - מלשון ישיבה

"ונבנו" - מלשון בנין

"החרבות" - מלשון חורבה

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנשמה" - אשר היא שוממה תעבד אז בחרישה ובזריעה

מצודת ציון

"הנשמה" - מלשון שממון

"תחת" - במקום

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצורות ישבו" - נתיישבו באנשים ובמגדלים ובחומות עד שהמה בצורות וחזקות

"ואמרו" - העוברים דרך בה יתמהו ויאמרו הנה הארץ הזאת שהיתה נשמה היתה עתה כגן הנטועה בעדן

מצודת ציון

"הלזו" - הזאת וכן יאמר בלשון זכר האיש הלזה (בראשית כד)

"והנהרסות" - מלשון הריסה ונתיצה

"בצורות" - מלשון מבצר וחוזק

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני ה' דברתי" - אני הוא המדבר שכן יהיה ואני הוא העושה הדבר

"וידעו הגוים וגו'" - ר"ל הגוים הנשארים יכירו לדעת שאני הוא בניתי את הנהרסות ונטעתי הנשמה ולא נעשה הדבר במקרה

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוד זאת אדרש וגו'" - ר"ל עוד בדבר זה אהיה נדרש להם למלאות משאלותם בדרשם על זאת

"ארבה אותם" - ר"ל וזהו הדבר שארבה אותם בבני אדם כרבוי הצאן

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צאן אדם" - ר"ל מרבית בני אדם ולפי שדרך הצאן להתרבות מאד אמר מלת צאן בדרך שאלה על הפלגת הרבוי

"כי אני ה'" - הנאמן במאמרי

"כן תהיינה" - כמספר הזה תהיינה הערים וגו'

"במועדיה" - ר"ל כצאן המובא לירושלים במועדי ה' להקריב על המזבח

"כצאן קדשים" - כמספר צאן קדשים וחוזר ומפרש כצאן ירושלים

מצודת ציון

"במועדיה" - מלשון מועד וחג

"כצאן אדם" - ר"ל רבוי בני אדם