לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל כז כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אִינוּן תַּגָרֵיךְ בִּגְמַר מִינֵי כָּל תּוּשְׁבַּחְתָא בְגוֹזְזִין דְתִכְלָא וְכוּשְׁפִין דְאַרְזָא בְּאִימְלִין דִי זָהְרָיִתָא דְמָחֲתִין בְּקוֹמְטְרִין חֲפַן גִלְדִין מְאַסְרִין בְּאַטוּנִין דִי בוּצָא חֲתִימִין בְּעִזְקַת גְלַף עֱבִידַת יַמָא מָחֲתִין בְּמִגְדָלֵי אָעֵי הֲדַסִין בְּהוֹן הֲוַת סְחוֹרְתִּיךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"במכלולים" - בדברים שהם למכלול פרמונ"ט בלע"ז ומה הם המכלולים גלומי תכלת ורקמה טליתות של תכלת מרוקמות

"ובגנזי ברומים" - בתכשיטי פאה שגונזין אותן בארגזין שקורין אשקרין בלע"ז והם מחופין עור ומצוירין לנוי במיני מסמרין שורות שורות וציורין והם בלשון ארמי קמטרין ובלשון עברי ברומים והם חבושין ואסורין בחבלי בוץ לנוי

"וארוזים" - ת"י אעי הדסים אותן ארגזים היו נתונין במגדלי עץ הדס ומביאין אותן לתוך המגדלין והקמטראות שבתוכן והתכשיטין שבתוך הקמטראות הכל יחד לסחורה וכה פתרון הלשון בלשון קצרה ובגנזי ברומים החבושים בחבלים וארוזים בתוך עץ ארז שהברומים הם הקמטראות והיו אסורים בחבלים ונתונים במגדלי הדס שהיא ממיני ארז ומכלולים שבתוך הברומים קרא יונתן וכושפין דארזא באימלין די זהריתא תכשיטין הצריכין שמירה נאה דמחתין בקומטרין מונחים בקמטראות והמגדלים שבתרגום כמו שאנו שונין תיבה ומגדל שיפרייט"ש בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"במכלולים" - מלשון כל ור"ל כלול בכל היופי

"בגלומי" - ענין כריכה וכן ויקח אליהו את אדרתו ויגלם (מלכים ב' ב) ופי' שעשאה כריכה אחת

"ובגנזי" - מלשון גניזה והטמנה

"ברומים" - תיבות עשויות מעור קשה לגנוז בהם דברים חמודים

"חבושים" - ענין קשור ותקון וכן פארך חבוש עליך (לעיל כד)

"וארוזים" - כמו וחרוזים כי אחה"ע מתחלף ועניינו דברים מושמים על החוט כמו צוארך בחרוזים (שיר השירים א'

מצודת דוד

"במרכולתך" - ר"ל כל אלה היו בסחורתך עם כולם סחרת

"וארוזים" - עדי זהב ומרגליות חרוזים בחוט לעדי הצואר

"בחבלים חבושים" - התיבות ההם היו קשורים ומתוקנים בחבלים יפים ונאים

"המה רוכליך" - הם סחרו עמך בדברים הכלולים בכל מיני יופי וחוזר ומפרש שהם בכריכות בגדי תכלת ומעשה רקמה ובגנזי ברומים והם תיבות עשויות מעור לגנוז בהם דברים חמודים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המה רכליך", והם לקחו סחורות ממך למכור לאחדים, ומה הן הסחורות "במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים", והסחורות האלה הושמו "בחבלים חבשים וארוזים", בתיבות של ארז וחבשו עליהם חבלים, שכן היו עושים "במרכלתך":

ביאור המילות

"גלומי", מענין גלימא בדברי חז"ל כמ"ש בשבת (דף ע"ז), שבא על הבגד שעוטה כל הגוף, ומזה גלמי ראו עיניך, ויקח אדרתו ויגלום, מלבוש שנעשה כגולם על כל הגוף:

" גנזי ברומים", פי' ריק"ם שבגדים נאים קורים בלשון ערב ברומיא: