מ"ג יחזקאל כד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כד · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה אוֹי עִיר הַדָּמִים סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָה בָהּ וְחֶלְאָתָהּ לֹא יָצְאָה מִמֶּנָּה לִנְתָחֶיהָ לִנְתָחֶיהָ הוֹצִיאָהּ לֹא נָפַל עָלֶיהָ גּוֹרָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אוֹי֮ עִ֣יר הַדָּמִים֒ סִ֚יר אֲשֶׁ֣ר חֶלְאָתָ֣ה בָ֔הּ וְחֶ֨לְאָתָ֔הּ לֹ֥א יָצְאָ֖ה מִמֶּ֑נָּה לִנְתָחֶ֤יהָ לִנְתָחֶ֙יהָ֙ הֽוֹצִיאָ֔הּ לֹא־נָפַ֥ל עָלֶ֖יהָ גּוֹרָֽל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים וַי עַל קַרְתָּא דְאָשְׁדֵי דָם זַכַּאי בְּגַוָהּ דְהִיא כְדוּדָא דְזִיהוּמְתֵּיהּ בֵּיהּ וְזִיהוּמְתֵּיהּ לָא נַפְקַת מִנֵיהּ גָלוּ עַל גָלוּ אִתַּפֵּק עַמָא מִדְלָא יִתְעֲבֵיר בָּהּ תִּיוּבָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חלאתה" - זוהמתה שמוציאין מעל פיה על ידי הרתחתה שקורין אשקומ"א בלע"ז כלומר לא יצאו ממנה רשעים שבה

"לנתחיה לנתחיה" - גלות אחר גלות היוצא ונפל אל הכשדים איש איש לבדו

"לא נפל עליה גורל" - לא כשאר קדירות שמוציאין נתחיהן יחד לתתה לפני כל אחד ואחד חלקו וגורלו ויונתן תרגם מדלא יתעביד בה תיובא לא נפל עליה גורלו של מקום

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן כה אמר ה', סיר אשר חלאתה בה", שמלאה חלאה ורק "חלאתה לא יצאה ממנה", רק החלאה לבדה תשאר, אבל הנתחים הטובים לא ישארו.

"הוציאה לנתחיה לנתחיה" נתח אחר נתח, שהטובים יהרגו רבים מהם ורבים יצאו ונפלו אל הכשדים, "לא נפל עליה גורל" פי' המפ' שאינו דומה כסיר שנתבשל שמוציאים כל הבשר ומחלקים הנתחים ע"פ גורל לאיש חלקו, רק הוציאו ע"פ המקרה אחד אחד, ויל"פ שאמר בתמיה וכי לא נפל הגורל של נ"נ עליו ולא על רבת בני עמון שהוא הגורל שהגריל לאן ילך שהיו תוצאותיו מאת ה' להחריבה:


ביאור המילות

"חלאתה". זוהמא, והראשון בלא מפיק, ויל"פ שנמצא בה חלאה מחמת הבישול וגם חלאתה של הסיר שהיה מכבר לא יצאה, כי לא רחצו הסיר בעת שהניחו בו הבשר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לנתחיה לנתחיה הוציאה" - ר"ל כמו שאין דרך לשפוך מסיר כזאת כל הנתחים בבת אחת כי ישפך עמהם גם הזוהמה הנשארת בשולי הסיר אולם יוציאם נתחים נתחים מה שפוגע ראשון נוטל תחלה מבלי הפלת גורל לדעת מי ראשון כו' כן לא גלו אנשי ירושלים בבת אחת כי מהם גלו עם יהויקים ומהם עם יהויכין ומהם עם צדקיהו ולא גלו על פי גורל כי אם מי שבא בידו ראשון גלה תחלה וכאומר לא היה כן בעבור שאלו פשעו יותר מאלו והגורל נפל על אלו שפשעו ביותר כי באמת דרך אחד להם

"סיר" - אתה הסיר אשר נשאר בה זוהמתה ולא יצאה ממנה זוהמתה כי לא העבירו ממנה כדרך שמעבירים זוהמת הסיר ר"ל עדיין טומאת העון אצלך ולא עשית תשובה שתלך לה העון

"אוי וגו'" - אוי לך ירושלים אשר נשפך בך דמי נקיים

"לכן" - ר"ל הואיל ונאמר לי במשל לכן אפרש הדבר כה אמר ה' וגו'

מצודת ציון

"חלאתה" - ענין זוהמא ודומה לו במקראות שלאחריו

<< · מ"ג יחזקאל · כד · ו · >>