מ"ג יחזקאל כד ז
<< · מ"ג יחזקאל כד · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה עַל צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל הָאָרֶץ לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י דָמָהּ֙ בְּתוֹכָ֣הּ הָיָ֔ה עַל־צְחִ֥יחַ סֶ֖לַע שָׂמָ֑תְהוּ לֹ֤א שְׁפָכַ֙תְהוּ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְכַסּ֥וֹת עָלָ֖יו עָפָֽר׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
"צחיח" - שעיעות
"לא שפכתהו על הארץ וגו'" - ת"י בזידו ובדרע מרומם שפכתיה לא שפכתיה בשלו למיעבד עלוהי תיובא ורבותינו פירשוהו בדמו של זכריה בן יהוידע לא נהגו בו לא כדם הצבי ולא כדם האילמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי דמה" - דם הנקי הנשפך שהיה בתוכה הנה שמה אותו על יבשות הסלע להיות מתקיים לא שפכה אותו על עפר הארץ להיות נבלע ונכסה בעפר הארץ ר"ל שפכו דם בגלוי ובפרסום ולא חששו לעשות בסתר לבל יוודע
מצודת ציון
"צחיח" - ענין יובש כמו שכנו צחיחה (תהלים סח)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כי דמה" מפרש מ"ש גם דור העצמים תחתיה שהוא "הדם שהיה בתוכה" ששפכו דם בפרהסיא, "ושמחו על צחיח סלע" שיהיה לנגד עיניהם תמיד, ר"ל שלא עשו תשובה על מעשיהם לכסות על פשעיהם:
ביאור המילות
"צחיח סלע". מקום הגבוה והיבש של הסלע:<< · מ"ג יחזקאל · כד · ז · >>