"ספר התורה הזה" - ספר משנה תורה היה לפניו
"והגית בו" - והתבוננת בו כל הגיון שבתורה בלב כמה דאת אמר (תהלים יט טו) והגיון לבי לפניך (ישעיהו לג יח) לבך יהגה אימה
(ח) "לא ימוש". באר שיש עוד תנאי אחר חוץ מן המעשה, והוא העיון והעסק בתורה, א] "לא ימוש מפיך", שהוא העסק ללמוד ולשנות הלכות התורה ומצותיה. ב] "והגית בו", שיחשוב ויעיין תמיד בחלק העיוני שבתורה, ותכלית העיון והעסק יהיה בעבור המעשה, "לשמור" מל"ת "ולעשות" מ"ע, ורק "ככל הכתוב בו," כי גם הענינים המקובלים בתורה שבע"פ ימצאם אחר העיון כתובים ורשומים בתורת הכתב עפ"י כללי הלשון ועפ"י המדות שהתורה נדרשת בהם: "כי אז תצליח". יש הבדל בין הצלחה והשכלה, הבוחר תמיד באמצעיים טובים המובילים אל התכלית הנרצה ע"י שכלו ותבונתו נקרא משכיל, ומי שמזלו עומד לו אשר ישיג התכלית הנרצה אצלו תמיד במקרה, נקרא מצליח. המשכיל, יש לו שכל חד וחריף לבחור תמיד הדרך הקרוב אל המבוקש. והמצליח, יש לו מזל מצליח ומערכה טובה. ואמר ע"י לימוד התורה "תצליח" כי ה' יהפך מזלך לטובה תמיד, וגם "תשכיל" ע"י השכל לבחור בטוב, וגם תצליח בענינים העולמיים ותשכיל בענינים הנפשיים:
