מ"ג ויקרא כג כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָה לַכֹּהֵן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן ׀ אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכֻּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה עַל־שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיהֹוָ֖ה לַכֹּהֵֽן׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִירִים כָּהֲנָא יָתְהוֹן עַל לַחְמָא דְּבִכּוּרַיָּא אֲרָמָא קֳדָם יְיָ עַל תְּרֵין אִמְּרִין קוּדְשָׁא יְהוֹן קֳדָם יְיָ לְכָהֲנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִירֵים כַּהֲנָא יַתְהוֹן עַל לַחְמָא דְבִכּוּרַיָא אֲרָמָא קֳדָם יְיָ עַל תְּרֵין אִמְרִין קוּדְשָׁא יְהוֹן לִשְׁמָא דַיְיָ לְכַהֲנָא: |
רש"י
"קדש יהיו" - לפי ששלמי יחיד קדשים קלים הוזקק לומר בשלמי צבור שהם קדשי קדשים .
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
קֹדֶשׁ יִהְיוּ – לְפִי שֶׁשַּׁלְמֵי יָחִיד – קָדָשִׁים קַלִּים, הֻזְקַק לוֹמַר בְּשַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁהֵם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים.
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק יג (עריכה)
[ח] "והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני ה'..."--
- יכול יהיה הלחם מלמטה? תלמוד לומר "..על שני כבשים". אי "על שני כבשים", יכול לחם על גבי כבשים? תלמוד לומר "על לחם הבכורים". עדיין הדבר צריך. מה מצינו בכל מקום הלחם מלמעלן, אף כאן הלחם מלמעלה.
- ר' יוסי בן משולם אומר כבשים על גבי הלחם. ומה אני מקיים "על שני כבשים"? --להוציא שבעה.
- חנינא בן עכינאי אומר מניח שתי הלחם בן ירכותיהם של כבשים ומניף, ונמצא מקיים שתי מקראות הללו, לחם על גבי כבשים, וכבשים על גבי לחם.
- אמר רבי, לפני מלך בשר ודם אין עושים כן, לפני מלך מלכי המלכים עושין כן?! אלא מניח זה בצד זה ומניף.
[ט] "קדש יהיו לה' לכהן"-- לחם אף על פי שאין כבשים, דברי ר' עקיבא. אמר ר' שמעון בן ננס, לא כי, אלא כבשים אף על פי שאין לחם.
- אמר רבי הדבר שקול. מי מכריע? אמר לו בן ננס, אני אכריע! שכן מצאנו במדבר ארבעים שנה קרבו כבשים בלא לחם, אף כאן בלא לחם. [י] אמר ר' שמעון, הלכה כדברי בן ננס אבל אין הטעם כדבריו. שכל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר והאמור בתורת כהנים לא קרב במדבר, ושבאו לארץ קרבו אלו ואלו, שנאמר "כי תבואו..והבאתם". מכל מקום אני אומר יקרבו כבשים בלא לחם -- שהכבשים מתירים את עצמם, ולא לחם בלא כבשים -- שאין לו מי יתירנו.