מ"ג ויקרא כא יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא כא · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אַרְמְלָא וּמְתָרְכָא וַחֲלִילָא מַטְעֲיָא יָת אִלֵּין לָא יִסַּב אֱלָהֵין בְּתוּלְתָא מֵעַמֵּיהּ יִסַּב אִתְּתָא׃
ירושלמי (יונתן):
אַרְמְלָא וּמִפְטְרָא וּדְאִיתְיְלִידָא מִן פִּיסוּלַיָא וּמַטְעַיָא בִּזְנוּ יַת אִילֵין לָא יִסַב אֱלָהֵן בְּתוּלְתָּא מִיכַשְׁרָא מִבְּנַת עַמֵיהּ יִסַב אִתְּתָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחללה יג" - שנולדה מפסולי כהונה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על ויקרא כא יג

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] יאמר "אלמנה"! מה תלמוד לומר "גרושה"? שאילו נאמר "אלמנה" ולא נאמר "גרושה" הייתי אומר אלמנה --שהיא מותרת לכהן הדיוט-- אסורה לכהן גדול, גרושה --שהיא אסורה לכהן הדיוט-- אינו דין שתהא אסורה לכהן גדול?!  אילו כן הייתי אומר: אלמנה --שהיא מותרת לכהן הדיוט-- זרעו ממנה חולין, גרושה --שהיא אסורה לכהן הדיוט-- יהא זרעו ממנה ממזר!... תלמוד לומר "גרושה..ולא יחלל".

[ב] או אילו נאמר "גרושה" ולא נאמר "אלמנה" הייתי אומר גרושה --שהיא אסורה לכהן הדיוט-- זרעו ממנה חולין, אלמנה -- שהיא מותרת לכהן הדיוט-- זרעו ממנה כשר!... תלמוד לומר "אלמנה..ולא יחלל" "גרושה..ולא יחלל"-- אלמנה להחמיר עליה וגרושה להקל עליה.

[ג] "וחללה"-- איזו היא חללה? זו שנולדה מאחד מכל הפסולים.

[ד] "זֹנה" מה תלמוד לומר? שיכול, אין לי אלא כהן גדול שנעשה זרעו מן הפסולות ממנו חולין. מנין לכהן הדיוט שנעשה זרעו מן הפסולות ממנו חולין? תלמוד לומר "זֹנה" "זֹנה" לגזירה שוה. מה "זֹנה" האמורה בכהן גדול-- זרעו מן הפסולות ממנו חולין, אף "זֹנה" האמורה בכהן הדיוט-- זרעו ממנה חולין.

[ה] "את אלה לא יקח"-- אלה לא יקח ולא יחלל, ואין זרעו מן הנדה חולין.   והלא דין הוא! מה אלו --שאין חייב על ביאתו כרת-- זרעו ממנה חולין, נדה --שהוא חייב על ביאתו כרת-- אינו דין שיהא זרעו ממנה חולין?! תלמוד לומר "את אלה לא יקח...ולא יחלל"-- אין זרעו מן הנדה חולין.

[ו] "כי אם בתולה"-- מלמד שהוא מצוה על הבתולה.

"מעמיו"-- להביא בת גיורת עמונית שתהא כשרה לכהונה.

"יקח אשה" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר ארס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול, יכנוס! ? תלמוד לומר "יקח אשה". מעשה ביהושע בן גמלא שקידש מרתא בת בייתוס ומינהו המלך להיות כהן גדול וכנסה.  יכול אפילו עשה מאמר ביבמתו יכנס? תלמוד לומר "יקח אשה"-- ולא יבמה.

<< · מ"ג ויקרא · כא · יד · >>