מ"ג ויקרא יז טז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עֲוֺנוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם֙ לֹ֣א יְכַבֵּ֔ס וּבְשָׂר֖וֹ לֹ֣א יִרְחָ֑ץ וְנָשָׂ֖א עֲוֺנֽוֹ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאִם לָא יְצַבַּע וּבִשְׂרֵיהּ לָא יַסְחֵי וִיקַבֵּיל חוֹבֵיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִין אַרְשַׁע וְלָא יְצַבַּע וּבִשְרֵיהּ לָא יַסְחֵי וִיקַבֵּל חוֹבֵיהּ: |
ירושלמי (קטעים): | וְאִין לָא חִיוַר וּבִשְרֵיהּ לָא יִשְׁזָג יְקַבֵּל חוֹבֵיהּ: |
רש"י
"ובשרו לא ירחץ ונשא עונו" - על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כבוס בגדים במלקות
[טו] על רחיצת גופו וכו'. פירוש, מדכתיב יתור "בשרו", דלא הוי למכתב רק 'ואם לא יכבס ולא ירחץ', כדכתיב בקרא קמא (פסוק טו) "ורחץ במים", וכתב "ובשרו לא ירחץ", אלא לדיוקא אתא, על רחיצת גופו ענוש כרת ולא על כבוס בגדיו, ו"נשא עונו" דבוק אל "ובשרו לא ירחץ". ועוד יליף ליה מקל וחומר בתורת כהנים, מה טומאת מת החמורה, לא ענש הכתוב כרת אלא על טומאת גופו, לא על כבוס בגדיו, טומאת נבילה לא כל שכן שלא יהא חייב כרת על כבוס בגדים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ – עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת, וְעַל כִּבּוּס בְּגָדִים בְּמַלְקוֹת.
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
"ואם לא יכבס...ונשא עונו"-- יכול על כיבוס בגדים יהיה ענוש כרת? תלמוד לומר "ובשרו לא ירחץ ונשא עונו". הא כיצד? על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים.
[יד] מנין שאינו מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו? הזהיר וענש על ידי טומאה, וחייב קרבן על ידי טומאה. מה קרבן שחייב להלן-- על ידי טומאה בטומאת מקדש וקדשיו, אף עונש ואזהרה אמורים כאן-- על ידי טומאה בטומאה מקדש וקדשיו. [טו] אחרים אומרים "ונשא עונו" "ונשא עונו" לגזירה שוה. מה נשיאת עון אמור להלן בכרת אף כאן בכרת.