רש"י על ויקרא יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ויקרא · יז · >>

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר ישחט שור או כשב כז" - במוקדשין הכתוב מדבר שנאמר להקריב קרבן

"במחנה" - (זבחים קו) חוץ לעזרה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דם יחשב" - כשופך דם האדם שמתחייב בנפשו

"דם שפך" - (תורת כהנים) לרבות את הזורק דמים בחוץ

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר הם זבחים" - אשר הם רגילים לזבוח

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשעירם" - לשדים כמו (ישעיהו יג) ושעירים ירקדו שם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר יעלה עולה" - לחייב על המקטיר איברים בחוץ (עי' ברא"ם) כשוחט בחוץ שאם שחט אחד והעלה חבירו שניהם חייבין (תורת כהנים חולין כט)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונכרת" - זרעו נכרת וימיו נכרתין

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל דם" - לפי שנאמר בנפש יכפר יכול לא יהא חייב אלא על דם המוקדשים ת"ל כל דם

"ונתתי פני" - (ת"כ) פנאי שלי פונה אני מכל עסקי ועוסק בו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נפש הבשר" - של כל בריה בדם היא תלויה ולפיכך נתתיו על המזבח לכפר על נפש האדם תבוא נפש ותכפר על הנפש

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל נפש מכם" - להזהיר גדולים על הקטנים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר יצוד" - (ת"כ חולין פד) אין לי אלא ציד אווזין ותרנגולין מנין ת"ל ציד מ"מ א"כ למה נאמר אשר יצוד שלא יאכל בשר אלא בהזמנה זאת

"אשר יאכל" - פרט לטמאים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דמו בנפשו הוא" - דמו הוא לו במקום הנפש שהנפש תלויה בו

"כי נפש כל בשר דמו הוא" - הנפש היא הדם דם ובשר ל' זכר נפש לשון נקבה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר תאכל נבלה וטרפה" - בנבלת עוף טהור דבר הכתוב שאין לה טומאה אלא בשעה שנבלעת בבית הבליעה ולמדך כאן שמטמאה באכילתה ואינה מטמאה במגע וטרפה האמורה כאן לא נכתבה אלא לדרוש וכן שנינו יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בבית הבליעה ת"ל טרפה מי שיש במינו טרפה יצא עוף טמא שאין במינו טרפה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשא עונו" - אם יאכל קדש או יכנס למקדש חייב על טומאה זו ככל שאר טומאות

"ובשרו לא ירחץ ונשא עונו" - על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כבוס בגדים במלקות