לדלג לתוכן

מ"ג ויקרא ז כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · ז · כו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־דָּם֙ לֹ֣א תֹאכְל֔וּ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם לָע֖וֹף וְלַבְּהֵמָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְכָל דְּמָא לָא תֵיכְלוּן בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן דְּעוֹפָא וְדִבְעִירָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל אַדְמָא לָא תֵיכְלוּן בְּכָל מוֹתְבָנֵיכוֹן לְעוֹפָא וְלִבְעִירָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לעוף ולבהמה" - (חולין ס, א) פרט לדם דגים וחגבים

"בכל מושבותיכם" - לפי שהיא חובת הגוף ואינה חובת קרקע נוהגת בכל מושבות ובמסכת קידושין בפ"א (דף לז.) מפרש למה הוצרך לומר 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה – פְּרָט לְדַם דָּגִים וַחֲגָבִים (ספרא צו, פרשה י,יא; כריתות כ' ע"ב).
בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם – לְפִי שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף וְאֵינָהּ חוֹבַת קַרְקַע, נוֹהֶגֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת. וּבְמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין בְּפֶרֶק א (דף ל"ז ע"ב) מְפֹרָשׁ לָמָה הֻצְרַךְ לוֹמַר.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בכל מושבותיכם: אע"פ שוודאי הן חולין בגבולין:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה. פרט לדם דגים וחגבים, ודם ביצים. וידוע כי דם ביצים אין איסורו אלא מדרבנן, ודוקא כשנמצא בחלמון, אבל נמצא בחלבון זורק את הדם ואוכל את השאר, זהו דעת הרב אלפס ז"ל. אבל דעת בעלי התוספות ז"ל כי שנמצא הדם בקשר בין בקשר החלמון בין בקשר החלבון אסור. וטעם האסור מדרבנן כשנמצא הדם בחלמון שאסור לדברי הכל, היינו משום חשש מקום, שיש לחוש כי מאותו מקום שנמצא הדם משם התחילה הביצה להתרקם, ונמצא שהאוכל ביצה זו עובר משום השרץ השורץ על הארץ.

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[יא] "וכל דם לא תֹאכְלוּ" -- יכול אף דם מהלכי שתים, דם שרצים, ודם בצים, ודם חגבים [ודם דגים] - הכל בכלל?    תלמוד לומר "לעוף ולבהמה"-- מה עוף ובהמה מיוחדים - יש בהם טומאה קלה ויש בהם טומאה חמורה, יש בהם איסור ויש בהם היתר, והם מין בשר. יצא דם מהלכי שתים שאין בו טומאה קלה; דם שרצים שאין בו טומאה חמורה; דם בצים שאין מין בשר; דם חגבים ודם דגים שכולו מותר.


"לעוף ולבהמה"

  • מה עוף שאין בו כלאים אף בהמה שאין בה כלאים...    תלמוד לומר "ולבהמה".
  • אי מה בהמה שאין בה ב'אם על הבן' אף עוף שאין בו ב'אם על הבן'...    תלמוד לומר "ולעוף".



<< · מ"ג ויקרא · ז · כו · >>