מ"ג ויקרא ה כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא ה · כו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ עַל־אַחַ֛ת מִכֹּ֥ל אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂ֖ה לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיכַפַּר עֲלוֹהִי כָּהֲנָא קֳדָם יְיָ וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ עַל חֲדָא מִכֹּל דְּיַעֲבֵיד לִמְחָב בַּהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וִיכַפֵּר עֲלוֹי כַּהֲנָא קֳדָם יְיָ וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ עַל חֲדָא מִכּל דְיַעֲבֵיד לְאִתְחַיֵיב בָּהּ:

העמק דבר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מכל אשר יעשה לאשמה בה" - ולעיל כתיב (ויקרא ה כב): "לחטוא בהנה". וגם, כל המקרא כאן מיותר. ובא ללמדנו, ד:

  • יש אופן שמביא על שבועה זו הרבה קרבנות, והוא מתחלק לכמה, ואז מיקרי לחטוא בהנה.
  • ויש אופן שאינו מתחלק, ואז מיקרי לאשמה בה.

ונתבאר במשנה שבועות ה ובתורת כהנים האופנים בזה.

וכתיב כאן "לאשמה בה", למעט פחות משווה פרוטה, כדתניא בתורת כהנים ובירושלמי קידושין א א, ללמדנו, דבזה האופן, דנשבע לכמה אנשים, וקרבן אחד על כולם, וסלקא דעתך דאם-כן תלוי בכפירה, שאם כפר על שווה פרוטה בין כולן חייב קרבן, משום הכי כתיב "לאשמה בה" אם חייב לשלם, וזה אינו אלא בשווה פרוטה לכל תובע.

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסלח לו עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה" - מנין שחייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.

[ב] כיצד?    היו חמשה תובעים אותו, אמרו לו "תן לנו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך!" . "שבועה שאין לכם בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה; לא לך ולא לך ולא לך!" - מנין שחייב על כל אחת ואחת?   תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.

[ג] יכול מפני שהן חמשה;  מנין אמר לו "תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לי בידך!" . "שבועה שאין לך בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!" - מנין שחייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.

[ד] יכול מפני שהן מיני תביעות;  מנין אפילו אמר לו "תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך!" . "שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין!" - מנין שחייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.

[ה] יכול מפני שהן מינים הרבה;  מנין אפילו אמר לו "תן לי חטים שהפקדתי לך אמש ושלפניו ושלפני פניו!" . ["שבועה שאין לך בידי חטין שהפקדת לי אמש ושלפניו ושלפני פניו!"] - מנין שחייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר 'לאחת' -- לחייב על כל אחת ואחת.


[ו] מנין אחת על דברים הרבה?    תלמוד לומר "על אחת מכל אשר יעשה".

[ז] כיצד?    היה תובעו. אמר לו "תן לי חטים שהפקדתי אצלך אמש ושלפניו ושלפני פניו!" . "שבועה שאין לך בידי כלום!" - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "על אחת".

[ח] יכול מפני שהוא מין אחד;  מנין אפילו אמר לו "תן לי חטים ושעורים וכוסמין שיש לי בידך!" . "שבועה שאין לך בידי כלום!" - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "על אחת אשר יעשה".

[ט] יכול מפני שאינן מיני תביעות;  מנין אפילו אמר לו "תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לי בידך!" . "שבועה שאין לך בידי כלום!" - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "על אחת מכל אשר יעשה".

[י] יכול מפני שהוא אדם אחד;  מנין אפילו אמרו לו חמשה "תן לנו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך!" . "שבועה שאין לכם בידי כלום!" - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "על אחת מכל אשר יעשה".


"לאשמה בה"-- פרט לפחות משוה פרוטה.