[ח] יפה נדרש. וכך נדרש; חקת עולם - לבית עולמים, "לדורותיכם" - אף לדורות יהא נוהג, "בכל מושבותיכם" - אף בחוצה לארץ. פירוש, דהווה אמינא שאין איסור חלב אלא דווקא במדבר באהל מועד, והיינו טעמא, דאיסור חלב בענין קרבנות כתיב, והווה אמינא שעיקר איסור החלב בשביל הקרבן. והכי אמרינן בפרק קמא דקידושין (דף לז:) 'מושבות דכתב גבי חלב כו, והווה אמינא במשכן שנאסר להם בשר תאוה, והכל קרב למזבח חוץ מבעל מום - חלב אסור, לכך כתב "חקת [עולם]". ואי לא כתב (בכל מושבותיכם) ["לדורותיכם"], הוי אמרינן שאין איסור חלב אלא בזמן בית המקדש, שהחלב קרב על גבי המזבח, אבל בזמן שאין בית המקדש קיים הווה אמינא דהוא מותר, לכך צריך קרא לאסור לדורות. ועוד הווה אמינא, שאין איסור חלב אלא בארץ ישראל, ששם שייך להקריב קרבנות, אבל בחוצה לארץ הווה אמינא אין איסור חלב, לכך צריך קרא "בכל מושבותיכם":
חקת עולם וגו'. מכאן פטיש להכות על קדקוד הטועה לומר שלא נאסר חלב אלא של קדשים, והרי כתיב חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם, ואיך יעמד חי פסוק זה אם לא נאסר אלא חלב של קדשים, וכן פירש בתורת כהנים חוקת עולם לבית עולמים, לדורותיכם שינהוג לדורות, בכל מושבותיכם בארץ ובחוץ לארץ ע"כ. והנה אחר שאמר חוקת עולם מה מקום לומר לדורותיכם בכל מושבותיכם, אלא ודאי שהכוונה הוא על זה הדרך חוקת עולם נמשכת עם שלמעלה שהוא ע"ע הקדשים, ואמר תהיה אזהרה עוד לדרותיכם בכל מושבותיכם כל חלב וגו', והוא אומרו שינהוג לדורות איסור החלב בכל מושבותיכם אפילו בחוץ לארץ, שיעלה על דעתך לומר שלא אסר אלא בזמן שישנו קרב על גבי המזבח ולא בשאר זמנים, או אפילו בזמן שאינו קרב, אם הוא במקום שהוא קרב אבל במקום שאינו קרב לא תלמוד לומר לדורותיכם בכל מושבותיכם. ואם יטעה הטועה שאינו אסור אלא חלב הקרב, אחר שאמר חוקת עולם במה יש לטעות שהוצרך לומר לדורותיכם בכל מושבותיכם: