רשב"ם על ויקרא ג
<< · רשב"ם על ויקרא · ג · >>
(א). ואם זבח שלמים קרבנו: שאמר הרי עלי שלמים מאחר שאינו לשון עולה ואינו כליל אלא לשון שלמים שמשמע לשון נדר וצריך לשלם נדריו שהוא לשון תשלומים, אז יהא דינו כמו שמפרש והולך, ורבותינו פירשו לשון שלום שהכל זכין בו, אימורין לגבוה, חזה ושוק לכהנים בשר נאכל לבעלים:
(ד). היותרת: שמייתר וגדל על הכבד:
(ט). לעומת העצה: הכליות, וחכמים פירשו בשחיטת חולין היאך מסירין אותו:
(יז). בכל מושבותיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו: אפילו בכל מושבותיכם שנאכלין חולין ואין שם קרבן וחלב ודם למזבח: