מ"ג דניאל ט יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ט · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲדֹנָ֤י ׀ שְׁמָ֙עָה֙ אֲדֹנָ֣י ׀ סְלָ֔חָה אֲדֹנָ֛י הַֽקְשִׁ֥יבָה וַעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר לְמַֽעַנְךָ֣ אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' שמעה" - אל תחנונינו

"ה' סלחה" - לחטאתינו

"ה' הקשיבה" - אזנך לצעקתינו

"ועשה" - את בקשתינו ואל תאחר

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמעה" - את תפלתי

"סלחה" - לעונינו

"ועשה" - ר"ל מלא משאלותי ואל תאחר זמן הגאולה

"כי שמך וגו'" - לומר עיר אלהים וכן אלהי ישראל ואין זו כבודך לעזבם ביד העכו"ם

מצודת ציון

"הקשיבה" - ענין שמיעה

"תאחר" - מלשון איחור והעכבה

<< · מ"ג דניאל · ט · יט · >>