מ"ג דניאל ט יט
כתיב:
אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך.
מנוקד:
אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.
עם טעמים:
אֲדֹנָ֤י ׀ שְׁמָ֙עָה֙ אֲדֹנָ֣י ׀ סְלָ֔חָה אֲדֹנָ֛י הַֽקְﬞשִׁ֥יבָה וַעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר לְמַֽעַנְךָ֣ אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"ה' סלחה" - לחטאתינו
"ה' הקשיבה" - אזנך לצעקתינו
"ועשה" - את בקשתינו ואל תאחרמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הקשיבה" - ענין שמיעה
"תאחר" - מלשון איחור והעכבה
מצודת דוד
"שמעה" - את תפלתי
"סלחה" - לעונינו
"ועשה" - ר"ל מלא משאלותי ואל תאחר זמן הגאולה
"כי שמך וגו'" - לומר עיר אלהים וכן אלהי ישראל ואין זו כבודך לעזבם ביד העכו"ם