מ"ג דניאל ו יט
כתיב:
אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי.
מנוקד:
אֱדַיִן אֲזַל מַלְכָּא לְהֵיכְלֵהּ וּבָת טְוָת וְדַחֲוָן לָא הַנְעֵל קׇדָמוֹהִי וְשִׁנְתֵּהּ נַדַּת עֲלוֹהִי.
עם טעמים:
אֱ֠דַ֠יִן אֲזַ֨ל מַלְכָּ֤א לְהֵֽיכְלֵהּ֙ וּבָ֣ת טְוָ֔ת וְדַחֲוָ֖ן לָא־הַנְעֵ֣ל קׇֽדָמ֑וֹהִי וְשִׁנְתֵּ֖הּ נַדַּ֥ת עֲלֽוֹהִי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"ודחון" - ושלחן במשנה כך פתר דונש לא הכניסו לפניו שלחן לאכול
"ושנתה נדת עלוהי" - נדדה שנתומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ובת טות" - לן מבלי סעודת הערב וכן בדרז"ל ובת טות ולא הבדיל (פסחים קז) ר"ל לא אכל בלילה על שלא הבדיל
"ודחון" - הוא הפוך מן חדון ור"ל שמחת כלי זמר
מצודת דוד
"אדין" - אז אחר שחתמו הלך המלך אל היכלו ולן בלא אכילה ולא הכניסו לפניו כלי שמחה וזמר ושנתו נדדה ממנו