מ"ג דניאל ו ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשדרפניא כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דְּנָה הֲוָא מִתְנַצַּח עַל סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱדַ֙יִן֙ דָּנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הֲוָ֣א מִתְנַצַּ֔ח עַל־סָרְכַיָּ֖א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֑א כׇּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י ר֤וּחַ יַתִּירָא֙ בֵּ֔הּ וּמַלְכָּ֣א עֲשִׁ֔ית לַהֲקָמוּתֵ֖הּ עַל־כׇּל־מַלְכוּתָֽא׃
רש"י
"מתנצח" - מתגבר
"ומלכא עשית" - המלך היה חושב בלבו להקימו על כולםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אדין" - אז דנייאל זה היה מנצח ומתגבר בכל דבר על חבריו ועל הק"ך שרים אשר תחתיהם
"כל קבל" - בעבור אשר היה בו רוח חכמה יתירה ומרובה והיה משכיל בכל דבר לאמתו
"ומלכא" - והמלך חשב להעמידו למושל על כל המלכות בראותו מרבית שכלו
מצודת ציון
"עשית" - ענין מחשבה כמו אבדו עשתונותיו (תהלים קמו)