לדלג לתוכן

מ"ג דברי הימים ב ט טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת.

מנוקד:
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב שָׁחוּט יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת.

עם טעמים:
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מאתים צנה" - צנה מקפת את האדם משלש רוחותיו הוא שכתוב (תהלים ה) כצנה רצון תעטרנו

"זהב שחוט" - זהב רך ונוח להרקע מרוב חשיבותו שנטוה כחוט

"שש מאות זהב" - שש מאות זהובים והוא שש מנים שהזהב הוא הדינר

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"צנה" - הוא כעין מלבוש מקיף הגוף להציל ממכת חרב כמו כצנה רצון תעטרנו (תהלים ט)

"שחוט" - נמשך כמו חץ שחוט (ירמיהו ט)ור"ל זהב טוב הנמשך כשעוה 

מצודת דוד

"שש מאות זהב" - רצה לומר דינרי זהב

"יעלה" - היה נכנס בו