מ"ג דברים לב לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · לב · לט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא
וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י  אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה
מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א  וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
חֲזוֹ כְעַן דַּאֲנָא אֲנָא הוּא וְלֵית אֱלָהּ בָּר מִנִּי אֲנָא מְמִית וּמַחֵי מְחֵינָא וְאַף מַסֵּינָא וְלֵית מִן יְדִי מְשֵׁיזֵיב׃
ירושלמי (יונתן):
כַּד יִתְגְלֵי מֵימְרָא דַיְיָ לְמִפְרוֹק יַת עַמֵיהּ יֵימַר לְכָל עַמְמַיָא חֲמוֹן כְּדוֹן אֲרוּם אֲנָא הוּא דַהֲוֵויתִי וַהֲוִית וַאֲנָא הוּא דְעָתִיד לְמֶהֱוֵי וְלֵית אֱלָהָא חוֹרַן בַּר מִינִי אֲנָא בְּמֵימְרִי מֵמִית וּמָחֵי מָחִיתִי יַת עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל וַאֲנָא אָסֵי יַתְהוֹן בְּסוֹף יוֹמַיָא וְלֵית דִמְשֵׁזִיב מִן יְדַי גוֹג וּמַשִׁרְיָיתֵיהּ לִמְסַדְרָא סִדְרֵי קְרָבָא עִמְהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
חֲמוּ אֲרוּם כְּדוֹן אֲנָא בְּמֵימְרִי הוּא וְלֵית אֱלָהָא אוֹחֲרָן בַּר מִינִי אֲנָא הוּא דִמְמִית חַיָין בְּעַלְמָא הָדֵין וּמְחַיֵי מֵתַיָא לְעָלְמָא דְאָתֵי אֲנָא הוּא דְמָחֵי וַאֲנָא הוּא דְמַסֵי וְלֵית דִמְשֵׁזִיב מִן יְדָי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראו עתה" - הבינו מן הפורעניות שהבאתי עליכם ואין לכם מושיע ומן התשועה שאושיעכם ואין מוחה בידי

"אני אני הוא" - אני להשפיל ואני להרים

"ואין אלהים עמדי" - עומד כנגדי למחות

"עמדי" - דוגמתי וכמוני

"ואין מידי מציל" - הפושעים בי

"ראו עתה כי אני וגו'" - אז יגלה הקב"ה ישועתו ויאמר ראו עתה כי אני אני הוא מאתי באת עליהם הרעה ומאתי תבא עליהם הטובה

"ואין מידי מציל" - מי שיציל אתכם מן הרעה אשר אביא עליכם 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

רְאוּ עַתָּה – הָבִינוּ מִן הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם וְאֵין לָכֶם מוֹשִׁיעַ, וּמִן הַתְּשׁוּעָה שֶׁאוֹשִׁיעֲכֶם וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדִי.
אֲנִי אֲנִי הוּא – אֲנִי לְהַשְׁפִּיל וַאֲנִי לְהָרִים.
וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי – עוֹמֵד כְּנֶגְדִּי לִמְחוֹת.
עִמָּדִי – דֻּגְמָתִי וְכָמוֹנִי.
וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל – הַפּוֹשְׁעִים בִּי.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ראו עתה כי אני אני הוא: הקב"ה אומר לאומות העולם אתם אומרים אי אלהימו הלא עתה יכולים את לראות בהנקמי בכם לעיניכם:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ראו עתה כי אני אני. מלת אני מורה על נמצא כמו אתה, וכן מלת הוא מורה על נמצא ג"כ, כלומר הוא קיים לעולם, והנה שניהם שמות, כלשון (סוכה פרק ד) אני והו הושיעה נא, וכבר בארתי לך בסדר ויהי בשלח (שמות טו) בפסוק זה אלי ואנוהו כי פעולת השמות האלה לאהבה ולקבץ פזורים, ורצה משה לחתום השירה הזו בהבטחת הגאולה העתידה בקבוץ פזורי ישראל ועל כן יאמר ראו עתה כי אני אני הוא, כלומר אני השם היודע בקבוץ הפזורים, ואחר כך אמר אני אמית ואחיה רמז לתחיית המתים הסמוך לגאולה, ואחר אמר חי אנכי לעולם לרמוז אל העוה"ב שלאחר התחיה, שהרי בני התחיה יחיו לעוה"ב ולא ימותו, וכמו שאמרו רז"ל מתים שעתיד הקב"ה להחיות שוב אינן חוזרין לעפרן, אלא יהיו נעתקים מן העוה"ז של תחיה אל העוה"ב בגוף ובנפש, ועל העוה"ב של אחר התחיה אומרים רז"ל תמיד מזומן הוא לחיי העוה"ב, והוא רב טוב הצפון, תכלית השכר והעונג לבית ישראל, ועליו אמר הנביא ע"ה (ישעיה סד) עין לא ראתה אלהים זולתך, ואמר כן לרוב העלמתו, ומזה נכתב לעלם חסר וא"ו בפסוק (שמות ג) זה שמי לעלם, שדרשו בו רז"ל לעלם כתיב. ולפי שעד כאן דברי משה שמתוכח עם ישראל ומודיעם העתידות בא הכתוב עתה לדבר בלשון הקב"ה ולבשר אותם בעצמו בהבטחת הגאולה בקבוץ פזורי ישראל, ובענין תחיית המתים ובעולם הבא, ואז ירנינו אותן האומות.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ראו עתה כי אני אני הוא" שהייתי מביא עליכם פורענות:

" ואין אלהים עמדי" ולא היה זה מכח שדי מעלה וצבא השמים: " אני אמית ואחיה" כאמרו והעליתי אתכם מקברותיכם: " מחצתי" במכת נע ונד כאמרו והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים:

" ואני ארפא" כאמרו ביום הביש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ראו עתה כי אני אני הוא. כפל לומר אני אני להוציא מדעת האומרים שתי רשויות הם אחד מושל על הטובות ואחד מושל על הרעות וכן אמרה חנה (שמואל א ב, ג) אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה, לומר שיש שני גבוהים כאמור אלא הכל יצא מהתחלה אחת, ה' מוריש ומעשיר, ה' ממית ומחיה (שם ב, ו). כי הוא ית' פועל כל ההפכים, ופירש הר"ר משה מקוצי בתחילת מצות עשה בשם רבינו סעדיה להשיב לכופרים האומרים שתי רשויות הם, אם שניהם רשאים לעשות כל אחד מה שירצה ובקש האחד להחיות את האדם והאחד להמיתו ראוי שיהיה האיש ההוא מת חי חי מת לאלתר כהרף עין כו'. לכן אמר כאן אני אני הוא מושל על הטובות ועל הרעות ואין אלהים עמדי. והמופת על זה אני אמית ואחיה ואין מידי מציל. ואילו היה אחד עמדי היה מציל מידי והיה מת חי חי מת כהרף עין ומזה תבין ותשכיל כי אין אלהים עמדי. ורז"ל (פסחים סח, א) למדו מכאן לתחית המתים מן התורה, שנאמר אני אמית ואחיה יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד ת"ל מחצתי ואני ארפא מה מחצתי ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד, וסמך לדבריהם מה שהקדים מיתה לחיים כי כל אדם חי קודם שמת, אלא שמדבר בחיים הבאים לאחר מיתה. ראיה שניה, שנאמר אני אמית ואחיה כי מלת אני קאי על שניהם ובמחצתי הכניס אני באמצע מחצתי ואני ארפא לפי שבמיתה וחיים יש מקום לטעות ולומר מיתה באחד וחיים באחד על כן לא הכניס אני באמצע שלא להפריד ביניהם, אבל במחיצה ורפואה אין מקום לטעות כי אין רפואה בלא מחץ ובודאי הכל באחד.

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ראו עתה כי אני אני הוא וגו'. כפל לומר ב' פעמים אני אני כנגד שתי טעיות של עבודה זרה שרמזנו בפסוק שלפני זה, לזה אמר אני פירוש ולא אחר שאתם חושבים בו לאלוה גמור, וכנגד עבודה זרה שעושים לאמצעי אמר אני הוא פירוש לבדי, וגמר אומר ואין אלהים עמדי אמצעי ביני לבין הנבראים:


אני אמית ואחיה. זה כנגד כת האומרים שפועל הרע אינו פועל הטוב וב' יכולות יש, לזה אמר אני אמית ואחיה, ולא בפרט זה בלבד אלא אפילו בפרטי פועלי הרע אני מחצתי ואני ארפא, ורז"ל דרשו (פסחים דף סח.) יעש"ד:


ואין מידי מציל. פירוש שכל הנבראים ימותו, ולזה דייק לומר ואין מידי ולא אמר ואין מציל מידי:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו עתה כי אני אני הוא - זאת תשובה לאומרים אין רשות בשמים. האומר אין רשות בשמים - משיבים אותו ואומרים לו: ואין אלהים עמדי, או שמא אין יכול לא להחיות ולא להמית, לא להרע ולא להטיב? ת"ל אני אמית ואחיה, ואומר ישעיה מד כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים.

ד"א אני אמית ואחיה - זה שניתן להם רמז לתחיית המתים: אני אמית ואחיה, במדבר כג תמות נפשי מות ישרים, דברים לג יחי ראובן ואל ימות, הושע ו יחיינו מיומים.

ד"א אני אמית ואחיה - שומע אני מיתה באחד וחיים באחד? ת"ל מחצתי ואני ארפא, כדרך שמכה ורפואה באחד - כך מיתה וחיים באחד:

ואין מידי מציל - אין אבות מצילים את הבנים: לא אברהם מציל את ישמעאל, ולא יצחק מציל את עשו. אין לי אלא אבות שאין מצילים את הבנים, אחים את אחים מנין? ת"ל תהלים מט אח פדה לא יפדה איש; לא יצחק מציל את ישמעאל, ולא יעקב מציל את עשו. ואפילו נותנים לו כל ממון שבעולם - אין נותנים לו כפרו, שנא' תהלים מט אח לא פדה יפדה איש, ולא יתן לאלהים כפרו, ויקר פדיון נפשם וחי לעולם - יקרה היא נפש זו, שכשאדם חוטא בה - אין לה תשלומים

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי אני אני הוא אני אמית. ג"פ אני, כנגד ג' גליות. ואני, כנגד גלות ד'. דכתיב ואני בתוך הגולה. לומר שבכל הגליות הקב"ה עמנו להצילנו:

ואין מידי מציל. מידי בגימ' דין. שאין ניצול מיום הדין:

<< · מ"ג דברים · לב · לט · >>