מ"ג דברים כז ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֗ה בַּיּוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֔וֹת וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי בְּיוֹמָא דְּתִעְבְּרוּן יָת יַרְדְּנָא לְאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ וּתְקִים לָךְ אַבְנִין רַבְרְבָן וּתְסוּד יָתְהוֹן בְּסִידָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי בְּיוֹמָא דְתַעַבְרוּן יַת יוֹרְדְנָא לְאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהִיב לְכוֹן וּתְקוּמוּן לְכוֹן אַבְנִין רַבְרְבִין וּתְשׁוּעוּן יַתְהוֹן בְּגִירָא: |
רש"י
[ב] שלשה מיני אבנים היו וכו'. ובגמרא דסוטה (דף לה:) לא חשיב כך, אלא 'שלשה מיני אבנים היו; אחד שהקים משה בעבר הירדן, ואחד שהקים יהושע בירדן (יהושע ד', ט'), ואחד שהקימו בגלגל'. ואותם שהקימו בהר עיבל, קפלו הסיד מעליהם אחר שברכו וקללו, והביאם לגלגל (רש"י בסוטה שם). וחשיב שהקימו בהר עיבל ושהקימו בגלגל מין אחד. ויראה לי לומר, כי מה שכתב (רש"י כאן) 'שלשה מיני אבנים', לא חשיב רק המצוה שיעשו בבואם לארץ ישראל, ולא חשיב של משה, שהיה בעבר הירדן (לעיל א, ה). והא דחשיב (רש"י כאן) של הר עיבל ושל גלגל בב' מינים, והם אחד, יראה לומר דרש"י חשיב הקמות בלבד. דאף על גב דשל עיבל ושל גלגל מין אחד של אבנים היו, סוף סוף ב' הקמות היו. וכך פירושו, ג' מיני אבנים שהיו מקימים אותו. דאף על גב דשל עיבל עצמם - הקימו אותו בגלגל, כיון דכל הקמה בפני עצמו מצוה הוי, חשיב אותו. ומה שהקדים (רש"י כאן) אותן של גלגל, אף על גב דהר עיבל היה קודם, שקפלו האבנים בהר עיבל והביאו לגלגל, משום דאבני ירדן ואבני גלגל שניהם היו כדי לזכור שכרת להם מי ירדן, כדמוכח קרא, לכך סמך אותן יחד. אבל אבני הר עיבל לא בשביל זה היה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
המפרשים הקשו למה נכתב שיד בשי"ן ולא בסמ"ך, ויתכן כי היו שני מיני סיד אחד היה חזק למאד ולא היו מספקים ממנו לבנין רק לצורך מלאכה כזו והיה נקרא שיד בשי"ן, והמין
השני היה חלש ממנו וזה הוא הנקרא סיד שממנו היה למלאכת הבנין: