בעל הטורים על התורה/דברים/כז
(ב) והקמת לך. ב' במסור'. והקמת לך אבנים גדולות. והקמת את המשכן. לומר ששקולה להם הקמת אלו האבנים כהקמת המשכן:
(ד) תקימו. ב' במס'. תקימו את האבנים. ופסל ומצבה לא תקימו. כנגד מה שצויתי אתכם לא תקימו, אני מצוה אתכם תקימו את האבנים:
(ח) התורה הזאת באר היטב. בגימ' גם בשבעים לשונות. בפ' זו נעלם ס', לומר אף על פי שכתוב ביום אשר תעברו את הירדן, נתרחקו ס' מילין קודם שהקימו האבנים, כדאיתא בסוטה:
(יב) גריזים. בגימ' הברכה יהיה בו:
(טז) התחיל בעכו"ם שהיא שקולה כנגד כל התורה כולה: וסמך לעכו"ם: מקלה אביו ואמו. דג' שותפין יש באדם. וסמך למקלה אביו (יז) מסיג גבול רעהו. לו' שהבא על אשת איש שהוא מסיג גבול רעהו, גורם לבן שמקלה אביו, שאינו מכיר אביו. וסמך לו:
(יח) משגה עור. לו' לא תיעץ לו לפי דרכך כדי להסיג גבולו: משגה. ב'. משגה עור. משגה ישרים בדרך רע. זה שדרשו משגה עור, שמיעצו לחטוא. זה משגה ישרים בדרך רע, שהוא ישר ונותן לו עצה לעקם דרכיו. וסמך לו (יט) מטה משפט. שהיודע הדין ומטהו בראיותיו. או טוען שקר הוא משגה עור:
(כא) סמך שוכב עם בהמה לאשת אביו. לפי שהוא עמה בבית וכרוך אחריה כבהמה. וכן אחותו וחותנתו שהם תדירים עמו. וסמך לו: מכה רעהו בסתר. שהוא בצנעה כמו זנות חותנתו ואחותו שהוא בצנעה בביתו:
(כד) בסתר. בגי' בל' הרע ובגימ' מסר ממון חבירו. וסמך: (כה) לוקח שוחד להכות נפש. לומר הולך רכיל למען שפוך דם. (כו) וסמך: אשר לא יקים להכות נפש. לומר השופך דם כעובר על כל התורה:
אמן. בגימ' הוי' אדנ"י. ולכן גדול העונה אמן יותר מן המברך, שעולה שני שמות: