מ"ג דברים כה יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא יְהֵי לָךְ בְּכִיסָךְ מַתְקַל וּמַתְקַל רַב וּזְעֵיר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא יֶהֱוֵי לְכוֹן בְּנַרְתֵּיקֵיכוֹן מַתְקְלִין דִּנְכִיל מַתְקְלִין רַבְרְבִין לְמֶהֱוֵי זַבִּין בְּהוֹן וּמַתְקְלִין זְעִירִין לְמֶהֱוֵי מְזַבִּין בְּהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | לָא יֶהֱוֵי בְּכִיסְכוֹן מַתְקְלִין זְעִירִין לְמֶהֱוֵי מְזַבֵּן בְּהוֹן וּמַתְקְלִין רַבְרְבִין לְמֶהֱוֵי זַבָּן: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה – גְּדוֹלָה שֶׁמַּכְחֶשֶׁת אֶת הַקְּטַנָּה, שֶׁלֹּא יְהֵא נוֹטֵל בִּגְדוֹלָה וּמַחֲזִיר בִּקְטַנָּה (ספרי רצד).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
הא' מפאת המצוה עצמה, והיא התקון המדיני כי האדם כשילך אל ארץ אחרת עם היות שיעשה נבלה ועון פלילי ישם לדרך פעמיו יברח ולא ילבשו כלימה פניו כשיתגלה בקהל הפשע אשר עשה אבל האדם היושב בארצו ובתוך עמו איך יעשה בסתר דבר ולא תגלה רעתו במהרה ולכן ראוי שלא יפעל האדם דבר מגונה במקום היותו כי יזיק לו מאד לפי שיתרחקו ממנו בני אדם מאד וימאסו בחברתו, וזהו שאמר למען יאריכון ימיך על האדמה, רוצה לומר הנני מודיעך שיאריכו ימיך על האדמה לכן לא תעשה דבר מגונה כי יזיק לך ברוב הימים ולא יועיל:
הסבה הב' מפאת המצוה יתברך והוא אמרו כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול. רוצה לומר היות האדם עושה מדות ומשקלות שקרות אף על פי שלא ימדוד ולא ישקול בהם הוא תועבה, וגם בהיות העול ושמרו אותו הנה הוא תועבת ה' וכל שכן עושה העול בעצמו במשאו ומתנו, והותר הספק החמשה ועשרים:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
יש לדקדק:
אם הפירוש "גדולה" = יותר מן הראוי "וקטנה" = יותר מן הראוי, ושניהם שקר, ושוקל לעצמו בגדולה ולאחרים בקטנה - אם כן קשה, מהו שאמר "אבן שלמה וצדק יהיה לך"? כי תואר "השלימה" קאי וודאי על הקטנה יותר מהראוי, שצריך להשלים חסרונה שתהיה שלמה ובלתי חסרה; ולמה לא אמר דבר המתנגד אל הגדולה? ובעל כרחך אתה צריך לומר שתיבת "וצדק" אמר כנגד הגדולה השקרית. וקשה, הרי הצדק הוא היפך שניהם, "ושלימה" למה לי?
אלא וודאי כך פירושו: ...
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
וזהו ברפידים = רף ידים, דהיינו חסרי כוח, והיו עייף ויגע, כי לא היו נשואים על כנפי נשרים כמו אלו שבתוך הענן, אשר אין עייף ואין כושל בהם.
ובדרך דרש יש לומר: כשם שפרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק" סמוכה לפרשת משקלות, כך אנו עושים פרשת זכור אחרי פרשת שקלים, הבאה לכפרה על עוון העגל שנעשה משקלי זהב, ע"י שהיו להוטים אחר הממון ביותר, כמבואר למעלה פרשת כי תשא. וכל הלהוט אחריו משקר גם במשקלות. ובעוון זה בא המן על ישראל מזרע עמלק בשקלי כסף, ומרדכי ציווה שלא ישלחו ידיהם בביזה לתקן זה, ואין כאן מקומו להאריך בו.מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן . יכול לא יעשה - ליטרא, חצי ליטרא ורביע ליטרא? ת"ל גדולה וקטנה . גדולה שהיא מכחשת את הקטנה - שלא יהיה נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה.
ר' עקיבא אומר, מנין שלא (יעשה סאה) [יקיים סלע] פחות משקל, ולא דינר פחות מטרפעיקע? ת"ל לא יהיה לך .
ר' יוסי בר' [יהודה] אומר, אם קיימת [ אבן שלמה וצדק , הרי הוא ב יהיה לך . ואם עברת על אבן ואבן ,] הרי הוא ב לא יהיה לך .
מלבי"ם - התורה והמצוה
קסב.
לא יהיה לך . ענין המדות והמשקלות נאמר בסדר קדושים, (ויקרא יט לה) לא תעשו עול במשפט, במדה במשקל ובמשורה. מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם . ושם ידבר הכתוב בהעושה זיוף במדות ובמשקלות, ולכן נאמר לא תעשו עול . ואמר שם " במשפט ", אף שכבר הזהיר (שם יט טו) " במשפט כו' ", להורות כי יש בענין המדידה, מה שצריך עיון רב כמו משפט שהוא בחלוקת הנחלות. שהחבל יהיה לא ארוך יותר מדאי ולא קצר, ומאיזה דבר יעשה החבל, ושלא ימתח החבל בחוזק וגם שלא תהיה כווצה.
וי"ל, שבמשפט יורה על לשון המאזנים, שכמו שהשופט יכריע בין ב' בעלי הדין; כן יכריע הלשון, בין שני הכפות. לכן בהעשה לא הזכיר משפט, כי נכלל במ"ש מאזני צדק . ומפני שהיא מצוה כוללת את כולם, באה הפ' בלשון רבים, כמו הרבה מצות שבאו בלשון רבים. וסיים שם הכתוב רק ביצ"מ (=יציאת מצרים) . כי למנוע מלעשות עול, יספיק טעם יצ"מ; וכדפירש"י, שע"מ כן הוציאם ממצרים. ובכאן לא ידבר שעושה זיוף, רק כדאיתא, (מנחות צב פסחים פו) "שתי אמות היו בשושן הבירה, (פי' לשכה היתה במקדש שנקראת שושן הבירה) אחת היתה יתרה על של משה חצי אצבע, ואחת יתרה עליה חצי אצבע". ועיין ברש"י שם, שהיו ג' אמות. וכן בענין המדות, היה מדת מדברית ומדת ירושלמית וצפורית. והמדות והמשקלים משתנים לפי המקום והזמן.
ויקרה שבמקום א' ובזמן א' ישתמשו בב' המדות, כדאי' בש"ס בכמה מקומות - "אמה בת ששה ואמה בת חמשה". ובמקום שנהגו להשתמש בשניהם, אין אסור להשתמש בהם, ורק שלא ירגיל א"ע (=את עצמו) להשתמש בהם רק לטובתו. כשיקנה מה יאמר, שחפץ רק בהגדולה; וכשימכור - ימכור רק בהקטנה. וגם שלא יאנה (כמו "יונה", הונאה) . כי השי"ת חפץ, שב"י לא יקחו להם מדת שלי שלי ושלך שלי. והב' כי אם יתרגל להשתמש בהם רק לטובתו, סוף שיבא לידי אונאה שימכור בקטנה ויאמר שהיא גדולה. ולכן גזברי הקדש, ששני הטעמים אין בהם, נותנים בהקטנה ומקבלים בהגדולה, בכדי שהאומן לא יבא לידי מעילה.
והנה ע"פ הכלל שכתבנו, שבכ"מ שהלאו אינו מובן בלא נושא הענין - יקדים את נושא הענין ללאו. וא"כ " לא יהיה לך " לבדו, ג"כ אין לו הבנה; והיה להקדים את נושא הענין! אבל כאשר נפרש ש אבן ואבן גדולה וקטנה ענין אחד, ואם יקדים את נושא הענין, היה צריך לומר "אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה לך". ואריכות כזה קודם הלאו, לא יתכן. ובספרי פי' שלא יהיה כלום בכיסך, בשביל ש" אבן ואבן "; וגם שלא יהיה כלל, אפי' לא עשה למכור ולקנות; "רק לך" - פי' למדוד לעצמך. ויתכן שדרש, רק מדהקדים לא יהיה לך קודם אבן ואבן .
וי"ל " לך ", ממעט הקדש, כפי שכתבנו. וכמו לא יראה לך חמץ , דרשו חז"ל ג"כ "שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של הקדש". שלכאורה אינו מובן, דהא אם היה כתוב "לא יראה חמץ", לא הייתי יודע למי מזהיר! ובהכרח הצווי מחויב להיות, או בלשון רבים או בלשון יחיד. וגם " שלך " קאי על האדם, ואיך דרשו על החמץ! אלא מדצריך לכתוב "חמץ לא יראה לך", וכתב " לא יראה לך חמץ " - לדרוש " לך ", חמץ שלך דוקא. וכן כאן " לך " - בכיסך אבן ואבן. לך אסור, אבל להקדש מותר.
אבן ואבן . כל משקל יכונה בשם "אבן". וכשאמר " אבן ואבן ", פי' שלא יהיו לו ב' מיני משקלות. וא"כ גם ליטרא וחצי ליטרא לא יעשה.
גדולה וקטנה . ו"לטרא וחצי ליטרא" - לא יתכן לומר " גדולה וקטנה ", מפני שהגודל והקוטן יבא בדבר שי"ל השתוות, רק שיבדלו בקוטן ובגודל. ולטרא וחצי לטרא, הם שני דברים. והלטרא בערכו, איננו גדול נגד חצי לטרא. ונמצא שמה שאמר " אבן ואבן ", מדבר במשקל א', רק שזה גדול וזה קטן.