מ"ג דברים כה יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים כה · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא יְהֵי לָךְ בְּבֵיתָךְ מְכִילָא וּמְכִילָא רַבְּתָא וּזְעֵירְתָא׃
ירושלמי (יונתן):
לָא יֶהֱוֵי לְכוֹן בְּבָתֵּיכוֹן מְכִילַן דִּנְכִיל מְכִילַן רַבְרְבִין לְמֶהֱוֵי זַבִּין בְּהוֹן וּמְכִילַן זְעִירִין לְמֶהֱוֵי מְזַבִּין בְּהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"לא יהיה לך" - אם עשית כן לא יהיה לך כלום

"אבן ואבן" - משקלות

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה


קסג.

לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה . יכול לא יעשה - קב, תרקב וחצי תרקב ורביע תרקב? ת"ל גדולה וקטנה , גדולה שהיא מכחשת את הקטנה; שלא יהיה נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה.

( ר' אליעזר אומר, מנין שלא יעשה אדם מדת בת ארבעת קבים) [ר' עקיבא אומר, מנין שלא יקיים אדם מדה חסרה, להיות מודד] בה לתוך ביתו? ת"ל לא יהיה לך .

מנין שלא יעיין במקום שמכריעים, ולא יכריע במקום שמעיינים? ת"ל ( לא יהיה לך . אבן שלמה וצדק ) [ אבן צדק יהיה לך ]. ומנין שאם אמר, "הריני מעיין במקום שמכריעים" או "הרי אני מכריע במקום שמעיינים" - לפחות מן הדמים או להוסיף על הדמים. מנין שאין שומעים לו? ת"ל [ אבן שלמה ] וצדק יהיה לך .

ומנין שלא יגדוש במקום שמוחקין ("לפחות לו מן הדמים", או "הריני גודש במקום שמוחקים להוסיף לו על הדמים", שאין שומעים לו? ת"ל וצדק יהיה לך . מניח אגרדימים על המדות.) [ולא ימחוק במקום שגודשין? ת"ל איפת צדק יהיה לך . ומנין שאם אמר "הריני גודש במקום שמוחקין להוסיף על הדמים", ו"הריני מוחק במקום שגודשין לפחות מן הדמים". מנין שאין שומעים לו? ת"ל איפה שלמה וצדק יהיה לך .

ד"א, וצדק יהיה לך ] מכאן אמרו, הסיטון מקנח את מדותיו אחת לל' יום ובעל הבית אחת לי"ב חודש. [רשב"ג אומר, חילוף הדברים. חנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת, וממחה משקלותיו פ"א בשבת, ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל.

יהיה לך . מנה אגרדמין על כך. ר' אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן גוריון אומר, איפה לפר ואיפה לאיל (איפה לכבש). [וכי] מדת [פרים] אילים וכבשים, אחת היא? אלא מלמד שאיפה גדולה ואיפה קטנה, קרויה "איפה".

<< · מ"ג דברים · כה · יד · >>