מ"ג דברים כג ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהוָה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא יִדְכֵּי מַמְזֵירָא לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַּייָ אַף דָּרָא עֲשִׂירָאָה לָא יִדְכֵּי לֵיהּ לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַּייָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא יִדְכֵּי דְמִתְיְלִיד מִן זְנוּ דְבֵיהּ מוּמָא בִּישָׁא דְאִיתְיְהִיב בְּעַמְמַיָא חוֹלוֹנָאֵי לְמֵיסַב אִיתָא כַּשְׁרָא מִקְהַל עַמָּא דַיְיָ אוֹף דּוֹר עֲשִירָאֵי לָא יִדְכֵּי לֵיהּ לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַיְיָ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא יבא ממזר בקהל ה' . (בין איש בין אשה - לא יבוא ממזר, כל שהוא מומזר, מום זר) [מום זר. כל שהוא מום זר, בין איש בין אשה].
איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא בלא יבא, דברי ר"ע, שנאמר לא יקח איש את אשת אביו, ולא יגלה כנף אביו [ … לא יבא ממזר ]. מה אשת אב מיוחדת, שאר בשר שהוא ב"לא יבא", והולד ממזר; כך כל שאר בשר שהוא בלא יבא, והולד ממזר.
שמעון התימני אומר, כל שחייבים עליה כרת בידי שמים - הולד ממזר, [שנאמר לא יקח איש את אשת אביו … ולא יבא ממזר . מה אשת אב מיוחדת, שחייבין עליה כרת בידי שמים, הולד ממזר; אף כל שחייבין עליה כרת בי"ש (=בידי שמים) - הולד ממזר].
ר' יהושע אומר, כל שחייבים עליהם כריתות (נ"א מיתות) ב"ד, הולד ממזר, שנאמר לא יקח איש את אשת אביו … ולא יבא ממזר . מה אשת אב מיוחדת, שחייבים עליה מיתת ב"ד והולד ממזר; אף כל שחייבים עליהם מיתות ב"ד - הולד ממזר.
גם דור עשירי . נאמר כאן " דור עשירי ", ונאמר למטן " דור עשירי ". מה " דור עשירי " האמור למטן עד עולם, אף " דור עשירי " האמור כאן עד עולם.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קיב.
לא יבא ממזר . כבר בארנו ש"לא יבא בקהל", פי' שלא ישא בת ישראל. ולשאר דבר הוא כישראל גמור. ממזר ת"ח, קודם לכה"ג עם הארץ.
והוראת שם "ממזר", פי' הרמב"ן שהוא כנוי לאיש המוזר מאחיו ויודעיו, שלא נודע מאין הוא בא. כי אביו יתבייש מלהודע אליו, והנה הוא ממזר בעיר מולדתו. והחזקוני מפרש "ממזר", מי שבא ממוזר לאמו, ר"ל שלא הותר לאביו לבא על אמו. ובגמ' יבמות ובספרי כאן, דרשו "מום זר", ולא ראיתי מי שיפרש זאת. ע"כ נ"ל שיתפרש,
- או שהמום של זה הוא מפני שזר אביו לאמו, כמו שמפ' החזקוני.
- או שהמום מזרע שנזרע.
- או שהוא מום שהוא זר לבני ישראל, שאין מצוי ביניהם שיולד ע"י איסור ביאה. כמאמרם ז"ל, "אחד היה בהם, ופרסמו הכתוב".
- ובעל הכתב והקבלה כ', כי כל העריות נתכנו בשם "תועבה". וזר הוא בלשון ערבי "תעיבה". כמו והיה לכם לזרא , ורוחי זרה .
וטעם פלוגתת ר"ע וחבריו מפ' ביבמות. דר"ע מפ' ולא יגלה כנף אביו , כר"י באנוסת אביו, שאינה אלא בלאו. וסמיך ליה לא יבא ממזר - נלמוד מזה לכל חייבי לאוין, שהולד ממזר. ור"ש התימני יפרש כחכמים, דבשומרת יבם הכתוב מדבר, שהיא אשת אחי אביו שהוא בכרת. ולכן אמר, שרק הבא מחייבי כריתות הוא ממזר. ור"י יסבור, שלא יקח איש את אשת אביו שהוא מיותר, לא בא להשמיענו דאין קדושין תופסין בא"א (=באשת איש) , כאשר כתבנו לעיל. רק בא להורות, שאין ממזר אלא מא"א וכדומה, שהוא במיתת ב"ד.