מ"ג דברים יט ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כׇּל־רֹצֵֽחַ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | תַּתְקֵין לָךְ אוֹרְחָא וּתְתַלֵּית יָת תְּחוּם אַרְעָךְ דְּיַחְסְנִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ וִיהֵי לְמִעְרַק לְתַמָּן כָּל קָטוֹל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | תְּכַוְונוּן לְכוֹן אָרְחָא וּתְתַלְתוּן יַת תְּחוּם אַרְעֲכוֹן דִּיחַסְנְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן וִיהֵי לְמַעֲרוֹק לְתַמָּן כָּל קָטוֹלָא: |
רש"י
"ושלשת את גבול ארצך" - שיהא מתחלת הגבול עד העיר הראשונה של עיר מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השניה וכן משניה לשלישית וכן מן השלישית עד גבול השני של ארץ ישראל
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ – שֶׁיְּהֵא מִתְּחִלַּת הַגְּבוּל עַד הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל [עִיר] מִקְלָט כְּשִׁעוּר מַהֲלָךְ שֶׁיֵּשׁ מִמֶּנָּה עַד הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן מִשְּׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וְכֵן מִן הַשְּׁלִישִׁית עַד הַגְּבוּל הַשֵּׁנִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שם ט' ע"ב).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
תכין לך הדרך . (מכות ט) תכין סרטיאות שיהיו (מפורשות) [מפולשות] לתוכה.
ושלשת את גבול ארצך . שלא יהיו מפוזרות, אלא [משולשות]. ויהיו מכוונות כשתי שורות שבכרם.
אשר ינחילך ה' א-להיך . לרבות עבר הירדן.
לנוס שמה ( כל רוצח ). שלא יהיה גולה מעיר לעיר.
מלבי"ם - התורה והמצוה
עג.
תכין לך הדרך . שיהיה דרך כבושה ומוכן לעוברי דרך. ובבבא בתרא ק, ממ"ש " הדרך " בה' הידיעה - שדרך הרגיל שהוא דרך הרבים, ט"ז אמה; תכינהו שיהיה כפול, דהיינו ל"ב אמה. ועל זה אמר בספרי "מפולשות".
וכתב הרמב"ם ח ה, "וחייבים ב"ד לכוין הדרכים וכו', ומסירים מהם כל מכשול. ואין מניחים בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר, אלא עושין עליו גשר".
" ושלשת ". שיהיו שלשה גבולין שוים - מתחלת ארץ ישראל עד העיר הראשונה, כמן עיר הראשונה עד השניה, וכן משניה לשלישית, ומשלישית עד הגבול; כן פי' רש"י. ועי' בתוס' מכות י ע"ב ד"ה "משולשות” ובכורות לט ד"ה "שיהיו".
ומ"ש אשר ינחילך ה' , כי מ"ש אשר ה' נותן לך לרשתה , משמע דוקא ארץ ישראל. ונאמר (אנחנו) , שנחשב השלוש הזה, בארץ ישראל בפני עצמו! לכן אמר שיכנס בחשבון הזה, גם עבר הירדן המזרחי; כמ"ש במכות (שם), "חברון ביהודה, כנגד בצר במדבר".
והגר"א הגיה "לרבות עבר הירדן, ומכוונות כשתי שורות שבכרם".
ואמר לנוס שמה , הוא הטעם להכין הדרך. שיבא ביושר לעיר מקלט, ולא יגלה מעיר לעיר, עד יגיע לעיר מקלט. רק (=אלא) יהיה דרך מכוון, שלא תהיה עיר מפסקת בינתים. ועל זה אמר, לנוס שמה .