מ"ג דברים יב כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהֹוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי יִתְרַחַק מִנָּךְ אַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן וְתִכּוֹס מִתּוֹרָךְ וּמֵעָנָךְ דִּיהַב יְיָ לָךְ כְּמָא דְּפַקֵּידְתָּךְ וְתֵיכוֹל בְּקִרְוָךְ בְּכֹל רְעוּת נַפְשָׁךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם יִתְרְחַק מִנְכוֹן אַתְרָא דְיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן וְתִכְסוּן מִן תּוֹרֵיכוֹן וּמִן עָנֵיכוֹן דִּיהַב יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן הֵיכְמָא דְפַקֵּדִית יַתְכוֹן וְתֵיכְלוּן בְּקִירְוֵיכוֹן בְּכָל רִיגוֹג נַפְשֵׁיכוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְזָבַחְתָּ וְגוֹמֵר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ – לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ צִוּוּי בִּזְבִיחָה הֵיאַךְ יִשְׁחֹט, וְהֵן הִלְכוֹת שְׁחִיטָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי (ספרי עה; חולין כ"ח ע"א).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
אי מה קדשים במקום, אף חולין במקום? ת"ל כי ירחק ממך המקום וזבחת - ברחוק מקום אתה זובח, ואי אתה זובח בקרוב מקום; פרט לחולין (שנשחטו) [שלא ישחטו] בעזרה.
(קדושין לו) אין לי אלא תמימים, בעלי מומים מנין? ת"ל (ויקרא א) ושחטו פתח אהל מועד. (יכול אף) חיה ועוף (פתח אהל מועד) [מנין] - ת"ל [ושחט] אותו פתח אהל מועד - אותו פתח אהל מועד, ואין חיה ועוף פתח א"מ (=אהל מועד).
אי מה קדשים בזמן, אף חולין בזמן? ת"ל (ואכלת בשעריך) בכל אות נפשך.
אי מה קדשים במחיצה, אף חולין במחיצה? ת"ל ואכלת בשעריך (בכל אות נפשך).
אי מה קדשים בטהרה, אף חולין בטהרה? ת"ל (הטהור) והטמא יאכלנו. אין לי אלא טמא, טהור מנין? ת"ל (טהור יאכלנו), הטמא והטהור יאכלנו - מגיד ששניהם אוכלים בקערה אחת. יכול אף תרומה תהא נאכלת מתוך קערה אחת? ת"ל יחדו יאכלנו. זה נאכל מתוך קערה אחת, ואין תרומה נאכלת מתוך קערה אחת.
מלבי"ם - התורה והמצוה
לט.
כי ירחק ממך המקום וזבחת וכו', כאשר צויתיך . גבי קדשים שכתוב בהם שחיטה, כן תזבח חולין בריחוק מקום.
ומובא שבקירוב מקום, היינו בעזרה, אינך רשאי לזבוח חולין.
וממ"ש שני פעמים גבי שלמים – " ושחט אותו ", שהיל"ל “ושחטו" - ממעט בע"מ (=בעל מום) וחיה ועוף; כמ"ש בספרא ( ויקרא קסג ) עמש"ש בפירושי. וכ"ז מובא בקדושין נז.
מ.
ואכלת בשעריך בכל אות נפשך. מ"ש בשעריך - היינו בכל ערי ישראל. שלא תאמר שיהיו כקדשים, שאכילתם לפנים מן החומה.
ומ"ש בכל אות נפשך - ר"ל כל משך זמן שתרצה, לא לשני ימים ולילה אחד כקדשים.
ומ"ש הטמא והטהור יחדו - היינו בקערה א'. וזה התבאר כבר למעלה ( ראה כו ) עיי"ש.