מ"ג דברים יא כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · יא · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֔וֹן יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
כָּל אַתְרָא דְּתִדְרוֹךְ פַּרְסַת רַגְלְכוֹן בֵּיהּ דִּילְכוֹן יְהֵי מִן מַדְבְּרָא וְלִבְנָן מִן נַהְרָא נַהְרָא פְרָת וְעַד יַמָּא מַעְרְבָאָה יְהֵי תְּחוּמְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
כָּל אַתְרָא דִי תִדְרוֹךְ פַּרְסַת רִגְלֵיכוֹן בֵּיהּ דִּילְכוֹן יְהֵי מִן מַדְבְּרָא וְטַוַור לְכוֹן הִינוּן טַוְורֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא מִן נַהֲרָא רַבָּא נַהֲרָא פְּרָת עַד יַמָא דְאוֹקְיָנוּס הִינוּן מֵי בְרֵאשִׁית סְטַר מַעַרְבָא יְהֵי תְחוּמֵיכוֹן:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשר תדרך כף רגלכם: להלחם בשבעה עממים:

מן המדבר: דרום:
נהר פרת: צפון:
עד הים האחרון: ממקום שאתם עומדים עכשיו בקרן דרומית מזרחית של ארץ ישראל עד הים האחרון במערב:


רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר וגו'" - על דעת רבותינו הנה הם שתי הבטחות שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם יהיה שלהם והמצות כולן נוהגות בהם כי הכל ארץ ישראל ומן המדבר והלבנון ועד הים האחרון יהיה גבולכם שאתם חייבים לכבשו ולאבד משם העמים כמו שאמר כאן (פסוק כג) וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם ולעקור ע"ז ומשמשיה כמו שהזכיר למעלה (ז ה כה) והבטיח כי לא יתיצב איש בפניכם בין בארץ הנזכרת בין בכל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו ומכאן יצא לרבותינו (חלה פ"ד מ"ז) המחלוקת בסוריא שקורין אותה כיבוש יחיד והטעם כי דוד כבש אותה ברצון נפשו שלא שאל באורים ותומים ולא נמלך בסנהדרין כי היה חייב להוריש כל שבעת הגוים בתחלה ואחרי כן אם ירצה ילך אל ארץ אחרת כאשר הבטיח השם בכאן ומפני שלא נעשה הכבוש ההוא כמצות התורה אמרו מקצתם לא שמיה כבוש ודינו במצות כדין חוצה לארץ וכך היא שנויה בספרי (עקב כד) ומקצתם יאמרו בתלמוד (ע"ז כא) דשמיה כבוש כי אף על פי שלא נעשה כסדר כיון שהלך שם וכבשה נתקיים בו לכם יהיה וארץ ישראל היא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כל", וחוץ מזה גם "כל" המקום אשר תדרך כף רגלכם אף בח"ל לכם יהיה, רק שבזה יש תנאי אם מן המדבר והלבנון וכו' עד הים האחרון שהם תחומי יהושע יהיה גבולכם, שאין

לכם רשות לכבוש בח"ל עד שתכבשו כל א"י כפי התחומים שנזכר בפ' מסעי וכמו שפי' בספרי שהוא תנאי שא"ל רשות לכבוש ח"ל קודם א"י, ולכן ארם נהרים וארם צובא שכבש

דוד אין מצות נוהגות שם מפני שאז לא נכבש עדיין כל א"י כמ"ש הרמב"ם (פ"א מה' תרומות):

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה - ואם ללמד על תחומי א"י, הרי כבר נאמר יהושע א מן המדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת! ומה ת"ל אשר תדרוך כף רגלכם? אמר להם: כל מקום שתכבשו חוץ מן המקומות האלו - הרי הוא שלכם. או אינו אלא רשות בידם, לכבש חו"ל עד שלא יכבשו את הארץ? ת"ל וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם, ואח"כ כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה. שלא תהא ארץ ישראל מטמאה בגלוליהם ואתם חוזרים ומכבשים חו"ל, אלא משתכבשו א"י - תהיו רשאים לכבש חו"ל.

הרי שכבשו חו"ל, מנין שמצוות נוהגת שם? הרי אתה דן: נאמר כאן יהיה ונאמר להלן יהיה; מה יהיה האמור כאן מצוות נוהגות שם - אף להלן מצוות נוהגות שם. וא"ת מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה, ואין מצוות נוהגות שם? אמרו: דוד עשה שלא כתורה![1] התורה אמרה משיכבשו לארץ תהיו רשאים לכבוש חו"ל, הוא לא עשה כן, אלא חזר וכיבש ארם נהרים וארם צובה - ואת היבוסי שהיה סמוך לירושלם לא הוריש! אמר לו הקב"ה: סמוך לפלטירין שלך לא הורשת, היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה?

הרי שכבשו בחו"ל. ומנין שכנגדו בים, הרי היא שלהם? ת"ל מן המדבר והלבנון הזה עד הנהר הגדול נהר פרת, ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם - והמדבר גבולכם.

מן הנהר הגדול נהר פרת - מן הנהר גבולכם, ואין הנהר גבולכם. אם כיבשתם את הנהר - יהיה גבולכם, והנהר גבולכם:

ועד הים הגדול מבוא השמש - עד הים גבולכם, ואין הים גבולכם. אם כיבשתם - יהיה גבולכם. וכן הוא אומר במדבר לד וגבול ים - והיה לכם הים הגדול וגבול יהיה גבולכם. נמצינו אומרים: כל מקום שהחזיקו עולי בבל, מארץ מצרים עד כזיב - לא נאכל ולא נעבד. עולי מצרים - נאכל ולא נעבד.

תחום ארץ ישראל ועד מקום שהחזיקו עולי בבל: פרשת אשקלון, חומת מדבר, שרשך רור חמת ועכו מגיאתו, וגיאתו עצמה, סברתה ובית זניתא, קצרא דגלילא, קנייא רעייא מצי רעבתא, כמותה דכריין נהו ראתא דיתר, נחלא דאבצאל בית עד מרעשת לולא דבתא, כרכא דכר סנגרא מיסף, ספנתא נקובתא רעיון תרנוגלא, עילאה דקיסרי בית סוכת קנת ורקם, תחגרא וטרכונא דנימרא דבתחום בוצרא, משקא וחשבון ונחלא דורד מכותא נימרון עליה זירזא, ורקם גיאה וגבנייא דאשקלון. ודרך גדולה הולכת למדבר:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כל המקום אשר תדרוך. וביהושע כל מקום חסר ה"א שה' שבטים לא הוריש יהושע:

<< · מ"ג דברים · יא · כד · >>


  1. ^ וראו בדף השיחה.