שיחה:ספרי על דברים יא כד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חשוב מאוד לציין את דברי הרמב"ם בעניין מדרש זה. שאין כוונת הספרי באומרו 'דוד עשה שלא כתורה' שעבר עבירה. שכן הכתוב מעיד עליו 'רק בדבר אוריה החתי' (יעו' שבת נ"ו). אלא כתב הרמב"ם בתחילת הלכות תרומות כך:

הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן, אף על פי שמלך ישראל הוא ועל פי בית דין הגדול הוא עושה אינו כא"י לכל דבר ולא כחוצה לארץ לכל דבר כגון בבל ומצרים, אלא יצאו מכלל חוצה לארץ ולהיותן כא"י לא הגיעו. ומפני מה ירדו ממעלת א"י? מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים, ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואחר כך כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר. והארצות שכבש דוד הן הנקראין סוריא.

הרי לפנינו הבנתו האמיתית של הרמב"ם במדעיותו הקדושה שאינה עסוקה בלהטיל דופי בקדושי עליון אלא בהבנה חודרת של מהותה של מלכות ישראל וקישורה להופעת רצון ד' בעולם ולפיה היתה זו הוראת שעה של ב"ד הגדול לאשר לדוד לצאת למלחמת רשות אע"פ שעדיין לא גמר את מלחמת המצווה (כמבואר ביבמות צ' סמכות זו של ב"ד)

ועל זה כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה':

...אחר כך נלחם במלחמת הרשות, והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

והיינו לגלות את מגמתו העליונה של דוד במלחמתו זו ובכל מלחמותיו שאף שהיו מלחמות דמים נוראות בכל זאת 'לא אירא רע כי אתה עמדי'.

-- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת יעקב בן משה (שיחה | תרומות | מונה) ששכח/ה לחתום.