רשב"ם על דברים יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ב). את מוסר: כדכתיב לעיל כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך:

(ז). כי עיניכם: אלא עיניכם הרואות:

(י). כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא: כן שיטת פרשיות הללו צריכים אתם לשמור את מצוות ה' אלקיכם כי הארץ הזאת טובה מארץ מצרים לשומרי מצוות ורעה מכל הארצות ללא שמורים כי הארץ אשר אתה בא שמה אינה כארץ מצרים שאין צריכים למטר ובין טובים ובין חטאים בטורח השקאת שדותיהם יש להם לחם, אבל ארץ ישראל אם אתם שומרים מצוות עיני ה' אלקיך בה להשקותה במטר השמים מרשית השנה ועד אחרית שנה לתת מטר בעת הצורך, והיה אם שמע תשמעו וגו' ונתתי וגו' ותאכלו לשובע בלא טורח ואם לאו ועצר את השמים ולא יהיה מטר:

(כא). כימי השמים על הארץ: כלומר ונתתי מטר מן השמים והאדמה תתן את יבולה:

(כד). אשר תדרך כף רגלכם: להלחם בשבעה עממים:
מן המדבר: דרום:
נהר פרת: צפון:
עד הים האחרון: ממקום שאתם עומדים עכשיו בקרן דרומית מזרחית של ארץ ישראל עד הים האחרון במערב:

(כה). לא יתיצב איש: בתוך התחומים הללו:

== פרשת ראה ==

(כו). ראה אנכי נתן לפניכם היום מצות ברכה וקללה: כמו שמפרש והולך ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה וגו':

(כז). את הברכה: שתהיה על הר גריזים על ידי תנאי אשר תשמעו אל מצות ה' וגו':

(ל). אחרי דרך: הרי הם כמו שני פשטות, אבל בשביל שטעמו של דרך באות ראשונה נעשה שופר מהפך:
מבוא השמש: שקיעת השמש כלומר אחרי דרך המערב: