מ"ג דברים טז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים טז · ד · >>

מקרא

כתיב: ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר

מנוקד: וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר.

עם טעמים: וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכׇל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן לַבֹּֽקֶר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְלָא יִתַּחְזֵי לָךְ חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמָךְ שִׁבְעָא יוֹמִין וְלָא יְבִית מִן בִּשְׂרָא דְּתִכּוֹס בְּרַמְשָׁא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה לְצַפְרָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִזְדַהֲרוּן מִקַּמֵּי פִּסְחָא דְלָא יִתְחָמֵי לְכוֹן חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמְכוֹן שׁוּבְעָא יוֹמִין וְלָא יְבִית בַּר מִן בִּשְרָא דְתִכְסוּן בְּרַמְשָׁא בְּיוֹמָא קַמָּאָה לְצַפְרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" - אזהרה למותיר בפסח דורות לפי שלא נאמר אלא בפסח מצרים ויום ראשון האמור כאן הוא י"ד בניסן כמה דאת אמר (שמות יב) אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ולפי שנסתלק הכתוב מענינו של פסח והתחיל לדבר בחקות שבעת ימים כגון שבעת ימים תאכל עליו מצות ולא יראה לך שאור בכל גבולך הוצרך לפ' באיזו זביחה הוא מזהיר שאם כתב ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב לבקר הייתי אומר שלמים הנשחטים כל שבעה כולן בבל תותירו ואינן נאכלין אלא ליום ולילה לכך כתב בערב ביום הראשון ד"א בחגייגת י"ד הכתוב מדבר ולמד עליה שנאכלת לשני ימים והראשון האמור כאן ביו"ט הראשון הכתוב מדבר וכן משמעות המקרא בשר חגייגה אשר תזבח בערב לא ילין ביו"ט הראשון עד בקרו של שני אבל נאכלת היא בארבעה עשר ובט"ו וכך היא שנויה במס' פסחים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם אשר תזבח בערב ביום הראשון" - שלא ילין לבקר מן הבשר שעשית אותו זבח בערב יום הראשון שבשבעת הימים הנזכרים והוא הלילה כמו שהזכיר (פסוק א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה כי לא הזכיר בפרשה הזאת יום ארבעה עשר ושחיטת הפסח כלל אבל הזכיר עשיית הפסח בלילה כלומר אכילתו ואכילת המצה עליו והטעם כי זביחת הפסח והקרבתו ביום ארבעה עשר היא מצות הקרבנות והזכיר אותה בתורת הקרבנות (ויקרא כג ה) ולא החזירה כאן כאשר לא החזיר מצות שאר הקרבנות וגם בשלשת הרגלים לא הזכיר כאן שנקריב בהם אשה אבל על אכילת הפסח והמצה הזכיר כאן לישראל וכן שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש (פסוק ו) שם תעשה זבח הפסח בערב בשקוע החמה כי בלילה יאכל ואמר לבאר זה (פסוק ז) ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' ופנית בבקר וכבר פירשתי זה בפרשת החדש הזה לכם ראש חדשים (שמות יב ו) ויתכן עוד שנפרש ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר מן הבשר אשר זבחת בערב והוא הערב הקודם לבקר שהוא ביום ארבעה עשר ואמר שם תזבח את הפסח בערב ו כבא השמש מועד צאתך ממצרים ובשלת ואכלת אותו והזכיר סתם "ובשלת" כי כבר פירש שם (שם שם ח ט) צלי אש ולא בשל מבושל במים אם כן ובשלת באש כמשפט

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קעה.

ולא יראה לך שאור בכל גבולך שבעת ימים . (פסחים ה) שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים.

ולא יראה לך , שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של גבוה.

לא יראה לך , (שאתה) [אתה] רואה ליפטר לך, ( לא יראה לך שאור ) בטל בלבך.

מכאן אמרו (פסחים מט) "ההולך לשחוט את פסחו" וכולה מתניתא.

קעו.

ולא יראה לך חמץ , ולא יראה לך שאור . זה חילוק שבין בית שמאי ובית הלל (ריש ביצה). שבית שמאי אומרים, שאור בכזית וחמץ בככותבת; ובית הלל אומרים, זה וזה בכזית.

קעז.

ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר . איזה זביחה אתה זובח, על מנת לאכלו בערב? הוי אומר זה [חגיגה הנאכלת עם] הפסח.

ביום הראשון לבקר . לבקרו של שני.

<< · מ"ג דברים · טז · ד · >>