מ"ג דברים ב לז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כָּל יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַ֛ק אֶל־אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹן לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כׇּל־יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לְחוֹד לַאֲרַע בְּנֵי עַמּוֹן לָא קָרֵיבְתָּא כָּל כֵּיף נְחַל יוּבְקָא וְקִרְוֵי טוּרָא וְכֹל דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לְחוֹד לְאַרַע בְּנֵי עַמּוֹן לָא קָרֵבְתָּא כָּל אֲתַר נַחֲלָא יוּבְקָא וְקִרְוֵי טַוְורָא כְּכָל מַה דְּפַקֵּיד יְיָ אֱלָהָנָא: |
רש"י
"וכל אשר צוה ה' אלהינו" - שלא לכבוש הנחנו
[יח] וכל אשר צוה ה' אלקינו שלא לכבוש הנחנו. פירוש, "וכל אשר צוה ה' אלקינו" לא קאי על "לא קרבת" הסמוך לו, שיהיה פירושו וכל אשר צוה ה' אלקינו שלא לקרוב - לא קרבנו, דלא מצאנו שהיה מצוה הקדוש ברוך הוא שלא לקרב אל עמון, רק "לא תתגר בם מלחמה" (ר' פסוק יט), ועל כרחך צריכין אנו לפרש "וכל אשר ציוה ה' אלקינו" שלא לכבוש - הנחנו. אי נמי, דאי קאי על "לא קרבת", הוי למכתב 'ולכל אשר צוה ה' אלקינו', שאז רוצה לומר שלכל המקומות אשר צוה ה' אלקינו שלא לקרב - לא קרבנו, אבל מדכתיב "וכל אשר צוה ה' אלהינו", הוא מלתא אחריתי, ופירושו "וכל אשר צוה ה' אלהינו" שלא לכבוש - הנחנו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ – שֶׁלֹּא לִכְבֹּשׁ, הִנַּחְנוּ.