"יוסף עליכם ככם אלף פעמים" - מהו שוב ויברך אתכם כאשר דבר לכם אלא אמרו לו משה אתה נותן קצבה לברכתינו כבר הבטיח הקב"ה את אברהם (בראשית יג) אשר אם יוכל איש למנות וגו' אמר להם זו משלי היא אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם
[כו] זו משלי וכו'. ואם תאמר, והלא עדיין קשה, והלא בכלל ברכות הקדוש ברוך הוא - ברכת משה. ויש לתרץ, כי ברכת הקדוש ברוך הוא, היה למשה רבינו עליו השלום ספק, אם הם ראויים להם עתה או אינם ראויים להם עתה, שמא אינם צדיקים, ולפיכך אמר - ברכתי הם ראויים בודאי, שיש להן קצבה:
מה שפירש"י יוסיף יי' עליכם וגו' זו משלי אבל הוא יברך כו' קשה ס"ס מה השיב להן מ"מ נתן קצבה לברכתו ומה תועלת בברכתו ונראה לי דה"פ זו משלי כלומר אני מוסיף על ברכת יי' שיהיה אלף פעמי' ר"ל מה שאתם עתידים להיות בברכת ה' יוסיף ה' עוד עליכם אלף פעמים וזהו מה שאמר זו משלי כו' ודוק מהרש"ל ועיין בפירש"י דספר שמואל ב' סימן כ"ד בפסוק ויאמר יואב דשם משמע דלא כוותיה ע"ש כנ"ל .
ככם אלף פעמים. אמרו במדרש רבה, אמר להם משה ברכה זו קצובה משלי, שתהיו אלף פעמים ששים רבוא, אבל הקב"ה יברך אתכם כאשר דבר לכם (בראשית כח) והיה זרעך כעפר הארץ.
ואחר שעתה ה' אלהי אבותיכם בודאי יוסף עליכם כי ממ"ש (בפסוק ז') שיכבשו תיכף כל ארץ עשרה עממין מבואר שה' רוצה להרבות אותם ברבוי מופלג תיכף בדרך נסיי עד שיצטרכו אל ארץ גדולה כזאת ולא תהיה הארץ שממה ורבה עליהם חית השדה, וחוץ מזה יברך אתכם כאשר דבר לכם שתמצאו עושר מופלג וברכה רבה בכל ענינים, ומשני אלה הטעמים א"א שאשא משא המשפטים, אם מצד רבוי העם שא"א שישפוט אותם איש אחד, אם מצד רוב הברכה שינובו חיל ונכסים ומשא ומתן ועי"ז יעמדו ביניהם משפטים רבים בענינים גדולים שא"א שישפוט כ"ז איש אחד, ועז"א:
ה' אלהי וגו' ככם וגו'. פי' צדיקים ככם אלף פעמים, וכנגד הריבוי אמר ויברך אתכם כאשר דבר וגו', ורבתינו ז"ל אמרו (ספרי) זו משלי וכו', וכוונת המאמר כלו הוא להזכיר שמו יתברך עליהם גם כשהזכיר שבחם במדה טובה היותם צדיקים הדומים לכוכבים, כדרך שפירשנו במאמר ה' אלהיכם הרבה אתכם שהזכיר שמו ית' עליהם כשהזכיר רבויים:
ה' אלהי אבותיכם יוסיף עליכם ככם אלף פעמים - אמרו לו: רבינו משה, אי איפשי לנו שתברכנו. הקב"ה הבטיח את אברהם אבינו, אמר בראשית כו והרבתי את זרעך ככוכבי השמים, בראשית יג ושמתי את זרעך כעפר הארץ, ואתה נותן קצבה לברכותינו? משל למלך שהיו לו נכסים הרבה, והיה לו בן קטן, והיה צריך לצאת למדינת הים. אמר אם אני מניח את נכסי ביד בני - הוא עומד ומבזבז אותם! אלא הריני ממנה אפוטרופא עד שיגדל. משהגדיל הבן ההוא, אמר לו לאפוטרופא: תן לי הכסף וזהב שהניח לי אבא בידך! עמד ונתן לו משלו, כדי פרנסתו. אמר לו: כל מה שנתתי לך - לא נתתי לך אלא משלי. אבל מה שהניח לך אביך - הרי הוא שמור לך! כך אמר להם משה לישראל: ה' אלהיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים - זו משלי יש לכם. ויברך אתכם כאשר דבר לכם - כחול ימים וכצמחי אדמה, וכדגי הים וככוכבי השמים לרוב:
