מ"ג בראשית מ יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מ · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּסוֹף תְּלָתָא יוֹמִין יִדְכְרִנָּךְ פַּרְעֹה וְיָתִיבִנָּךְ עַל שִׁמּוּשָׁךְ וְתִתֵּין כָּסָא דְּפַרְעֹה בִּידֵיהּ כְּהִלְכְּתָא קַדְמֵיתָא דַּהֲוֵיתָא מַשְׁקֵי לֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
בְּסוֹף תְּלָתֵי יוֹמִין יֵיעוּל קֳדָם פַּרְעה דוּכְרָנָךְ וְיָרִים יַת רֵישָׁךְ בִּיקָר וִיתֵבִינָךְ עַל שִׁמוּשָׁךְ וְתִתֵּן כַּסָא דְפַרְעה בִּידֵיהּ כְּהִלְכָתָא קַדְמָאָה דַהֲוִית מְזוֹגֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישא פרעה את ראשך" - ל' חשבון כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה ימנה אותך עמהם

"כנך" - בסיס שלך ומושבך

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

'ישא פרעה את ראשך — ירים. הנכון שהוא בדרך מספר; והעד, "וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו" (ברקאשית מ, כ). ובפרשת כי תשא אפרש זה.

כנך — משמרתך הראשונה ומכונתך ומתכונתך. ויתכן להיותו מן גזירת "כן". וכמוהו "ועמד על כנו" (דניאל יא, כא):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יג) "בעוד שלשת ימים". ישתנה דינך לטובה בשלשה ענינים. א] עד עתה היה משפטך לתליה, ועתה "ישא ראשך" וימחל עונך. ב] ולא זאת לבד, כי "והשיבך על כנך", היינו לביתך ולאחוזתך, שעד עתה הרוגי מלך נכסיהם למלך. ג] ולא זאת, כי גם "ונתת כוס פרעה בידו" כאלו לא נמצא בך חטא כלל מעולם, וע"ז היה מורה הפריחה והנצה והענבים, שבאו תכופים זאח"ז שנמחל לו אחת אחת "כמשפט". אמנם אמר אליו בל תדמה שבאמת אתה זך מפשע ותצא זכאי עפ"י המשפט והדין, לא כן הוא, שבאמת הדבר עומד "כמשפט הראשון", שלפי משפט השופטים הלא שפטו אותך משפט מות, כי אתה חייב מיתה מצד "אשר היית משקהו", ופשעת בדבר שלא השגחת להסיר זבובי מות מכוס המלך, וזה המחייב שלא תנקה במשפטך, רק מה שתצא זכאי הוא כדי שעל ידך אצא גם אני לחפשי, שאני אסור פה בחנם בלא פשע. ועז"א,  

<< · מ"ג בראשית · מ · יג · >>