מ"ג בראשית מ ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מ · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲלַמוּ חֶלְמָא תַּרְוֵיהוֹן גְּבַר חֶלְמֵיהּ בְּלֵילְיָא חַד גְּבַר כְּפוּשְׁרַן חֶלְמֵיהּ שָׁקְיָא וְנַחְתּוֹמָא דִּלְמַלְכָּא דְּמִצְרַיִם דַּאֲסִירִין בְּבֵית אֲסִירֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וְחָלְמוּ חֵילְמָא תְּרֵיהוֹן גְבַר חַלְמֵיהּ בְּלֵילְיָא חַד גְבַר חֶלְמֵיהּ וּפוֹשְׁרָן חֵילְמָא דְחַבְרֵיהּ מְזוֹגָא וְנַחְתּוֹמָא דִי לְמַלְכָּא דְמִצְרַיִם דַאֲסִירִין בְּבֵית אֲסִירֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחלמו חלום שניהם" - ויחלמו שניהם חלום זה פשוטו ומדרשו כ"א חלם חלום שניהם שחלם את חלומו ופתרון חבירו וזהו שנאמר וירא שר האופים כי טוב פתר

"איש כפתרון חלומו" - כל אחד חלם חלום הדומה לפתרון העתיד לבא עליהם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויחלמו — כטעם "איש כפתרון חלומו", כי ראה כל אחד בחלומו מהו פתרון חלומו לעתיד, ומה שאירע לו:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש כפתרון חלומו" - לשון "פתרון חלומות" הוא המקרה אשר יקרנו לעתיד ויקרא המודיע אותו העתיד פותר ועל דעת רבים (הראב"ע והרד"ק) כי פתרון הוא פירוש וטעם איש כפתרון חלומו כל אחד ואחד חלם חלום שדומה לפתרון העתיד לבא אליו זה לשון רש"י ומה טעם שיאמר שר המשקים לפרעה (להלן מא יא) חלמנו חלום הדומה לפתרון שימעט בזה חכמת הפותר ואולי לא יהיה כן חלום פרעה ולא ידענו יוסף ורבי אברהם אמר שראה כל אחד בחלומו מה שהיה פתרון חלומו כל מה שאירע לו בעתיד לומר שהיה חלום אמת לא בא ברוב ענין שלא יתקיים רק המקצת והוא הנכון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ה) "ויחלמו". כבר אמרנו שלפי שורת הדין היה ראוי ששר המשקים יענש ושר האופים יצא לחפשי, אמנם בעבדיהם שהם המשקה והאופה שמסתמא ישבו גם הם בבית הסוהר שהם החוטאים לאדוניהם, היה ראוי שהמשקה יצא חפשי והאופה יתלה, וא"כ החלום שחלמו שפתרונו הוא ששר המשקים יושב על כנו ושר האופים יתלה, דין זה היה נכון במשפט העבדים שלהם שהם המשקה והאופה, לא במשפט השרים שהם שר המשקים ושר האופים, וז"ש "ויחלמו חלום שניהם איש חלמו", ר"ל שכ"א חלם לו חלומו הראוי, ששר המשקים חלם לו ענבים ויין, ושר האופים חלם לו ממעשה אופה כ"א מאומנתו, וכן ר"ל שהיה החלום הראוי לו באשר הוא שר המשקים ושר האופים לא באשר הוא משקה ואופה, כי לזה חלם שנותן הכוס על כף פרעה וזה חלם לו סלי חורי שזה ישא השר לא העבד אשר תחתיו, אבל "איש כפתרון חלמו", אם נעריך את כל איש מהם לפי הפתרון מבואר שלא יצדק הפתרון על השרים, רק על "המשקה והאופה" שהם העבדים "שהם ג"כ היו אסורים בבית הסהר", ועליהם היה פתרון זה צודק לפי הדין, ומזה מבואר שפרעה דן אח"כ את השרים לפי המשפט הראוי לעבדיהם, כי באשר נכנסו בערבות בעד עבדיהם, פקד עליהם את עון עבדיהם וזה דבר חדש ומתמיה:  

<< · מ"ג בראשית · מ · ה · >>