מ"ג בראשית מט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מט · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
יִסְמְקוּן טוּרוֹהִי בְּכַרְמוֹהִי יְטוּפוּן נַעֲווֹהִי בַּחֲמַר יַחְוְרָן בִּקְעָתֵיהּ בַּעֲבוּר וּבְעֶדְרֵי עָנֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
מַה יָאִין הִינוּן עֵינוֹי דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא כְּחַמְרָא זַכִּיכָא מִן לְמֵיחְמֵי גִילוּי עִירְיַין וְשַׁדְיוּת אֲדַם זַכַּאי וְשִׁינוֹי נַקְיַין מִן חַלְבָּא דְלָא לְמֵיכַל חֲטוֹף וַאֲנוּסָא וּכְדֵין יִסְמְקוּן טַוְורוֹי וּמַעֲצַרְתֵּיהּ מִן חַמְרָא וְגוּלְמָתוֹי יְחַוְורַן מִן עֲלַלְתָּא וּמִן דִירִין דְעָאן:
ירושלמי (קטעים):
מַה יָאִין אִנוּן עֵינוֹי דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא לְמֵיחֲמֵי מִן חַמְרָא זַכִּיכָא מִלְמֵחְמֵי בְּהֵין גִילוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דַם זַכַּיי שִׁינוֹי בַּקְיַין כַּהֲלָכָה מִמֵיכַל בְּהֵין חֲמָסִין וְגָזְלִין יִסְמְקוּן טוּרוֹי מִן גוּפְנֵי מַעֲצַרְתֵּיהּ מִן חַמְרֵיהּ יְחַוְורוּן גוּלְמָתֵיהּ מִן סִיגוּי עִבּוּר וְעִדְרִין דְעָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חכלילי" - ל' אודם כתרגומו וכן (משלי כג) למי חכלילות עינים שכן דרך שותי יין עיניהם מאדימין

"מחלב" - מרוב חלב שיהא בארצו מרעה טוב לעדרי צאן וכן פי' המקרא אדום עינים יהא מרוב יין ולבן שנים יהא מרוב חלב ולפי תרגומו עינים ל' הרים שמשם צופים למרחוק ועוד תרגמו בפנים אחרים ל' מעינות וקילוח היקבים נעווהי יקבים שלו ול' ארמי הוא במס' ע"א (דף עד) נעוה ארתחו יחוורן בקעתיה תרגם שנים לשון שני הסלעים

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עד שיקרא חכלילי עינים מרוב היין שהוא שותה, כי החכלילות יראה בעין משכרות היין. ושניו לבנות מרוב אכלו חלב.

ולבן שנים — שם התואר. ונקראו שנים על שם מערכות שנים, בעבור היותם שתי מערכות.

ואמר הגאון ז"ל: חכלילי עינים יותר מהיין, וכן אמר מחלב.

ואחרים אומרים, כי לבן שנים, שלא יאכל דבר טמא ולא יתור אחרי עיניו. וזה דרך דרש משובש:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חכלילי עינים" - אמרו המפרשים (רש"י ראב"ע והרד"ק) שהוא ענין אדמימות שיתאדמו עיניו מרוב שתית יין וכמוהו למי חכלילות עינים (משלי כג כט) והנראה בעיני שהוא הפוך מן כחלת עיניך (יחזקאל כג מ) ונכפלה בו הלמ"ד כמנהג רבים והוא כענין מכחול העינים הידוע ומורגל בדברי רבותינו (כלים פי"ג מ"ב) וכן שמו בערבי "אל כחול" יאמר שהוא כחול העינים מן היין כי כאשר אחרים כוחלים אותם בפוך שהוא ה"אל כחול" כן יכחול אותם הוא ביין וכמו שהאחרים מלבנים שיניהם בתמרוקים כן ילבן אותם בחלב והמשל לרבוי היין והחלב בארצו כאשר הזכיר אונקלוס וכן למי חכלילות עינים (משלי כג כט) כמו כחלילות יאמר שעיניו כחולות ביין ולא יוכל להסתיר שכרותו או יאמר למי חכלילות עינים שיצטרך לכחול עיניו תמיד למאחרים על היין כי היין יחשיך את עיניהם ויורידו דמעה ותמקנה בחוריהן ויצטרך שיהיו עיניו במכחול תדיר יספר הכתוב בגנות היין ברעות הבאות לו מבחוץ במדנים ובפצעים ושישמע בביתו אוי ואבוי ויזכיר הנזק ההוא ההוה לו ממנו בגופו חשכת עיניו ותחלואיהם הרבים וזה פירוש וענין נכון