מ"ג בראשית מא מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מא · מח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כׇּל־אֹ֣כֶל ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּכְנַשׁ יָת כָּל עֲבוּר שְׁבַע שְׁנַיָּא דַּהֲוַאָה בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם וִיהַב עֲבוּרָא בְּקִרְוַיָּא עֲבוּר חֲקַל קַרְתָּא דִּבְסַחְרָנַהָא יְהַב בְּגַוַּהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְנַשׁ יַת כָּל עִיבּוּר שְׁבַע שְׁנֵי שׁוּבְעָא דַהֲווֹ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וִיהַב עִיבּוּרָא בְּקִרְוַיָא עִבּוּר חַקְלֵי קַרְתָּא דִבְחוֹזְרָנָהָא כְּנַשׁ בְּגַוָוהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה" - שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום ומעמיד את התבואה מלירקב (נ"ל שהוא דעת רבי נחמיה וא"צ כלל להגיה ברש"י כאשר עלה בדעת קצתם)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

את כל אוכל — אין פירושו כל, כי היו מתים ברעב; וכן "וכל הארץ באו" (בראשית מא, נז). רק טעמו, שקבץ כל אשר יכול:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקבץ את כל אוכל" - יוסף הנזכר למעלה וגם אחרי כן ויצבור יוסף בר וכן כי חדל לספור יוסף הנזכר ואמר רבי אברהם כי אין פירושו "כל" כי ברעב היו מתים וכן וכל הארץ באו מצרימה רק טעמו שקבץ כל אשר יכול והנכון בעיני שקבץ את הכל אל תחת ידו והוא נתן להם ממנו בכל שנה כדי פרנסתם שלא יבזבזוהו והוא שאמר ויקבצו את כל אכל השנים הטובות ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בערים ושמרו ומפני שאמר ויקבצו את כל אכל ואמר ויצברו בר וכן ויקבוץ את כל אוכל ויצבור יוסף בר יורה שקבצו כל הנאכל לאדם בר ולחם ומזון אפילו תאנים וצמוקים וכיוצא בהן ויצברו מהם הבר אל תחת יד פרעה והוא התבואה שהובאה ברחת ובמזרה לזרות ולהבר ויתן בערים כדי אכלם מכל הפירות והיה כל האוכל למשמרת לצורך שני הרעב שיקחו ממנו כדי חיתם והנשאר בבר קיים באוצרות ויתכן שנתן להם דמים כשער הזול מגנזי המלך ולכן היה הבר לפרעה ומכרו להם בשני הרעב כמו שכתוב (להלן מז יד) וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים או שלקחו המלך בחזקה כי אמר אני שמרתיו אבל אונקלוס תרגם אכל ובר בשוה

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויקבוץ את כל אכל:    זה החומש שהיה מקבץ מן השדות, ויתן אכל בערים, זה שהזכיר כל אוכל יורה שקבצו כל הנאכל לאדם בר ולחם ומזון אפילו תאנים וצימוקים וכיוצא בהם:

אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה:    מכאן למדו רז"ל שכל עפר המקום שומר התבואה של אותו המקום:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(מח)" ויקבץ." עתה יספר כי עשה כפי מה שאמר אל פרעה [פסוק לג - לו], א] מה "שקבץ את כל אוכל", שע"י הפקידים שהעמיד בכל עיר קבץ כל מיני אוכל נפש שהיו בערים," ואת האוכל", הזה "שם בערים" לא באוצר המלך, באופן שבכל עיר נתן את האוכל של השדות שסביבות העיר, כמ"ש ויקבצו את כל אוכל וגו' אוכל בערים: