מ"ג בראשית ל י

מקרא

כתיב:
ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן.

מנוקד:
וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן.

עם טעמים:
וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וִילֵידַת זִלְפָּה אַמְתַּהּ דְּלֵאָה לְיַעֲקֹב בַּר׃
ירושלמי (יונתן):	וִילֵידַת זִלְפָּה אַמְתָא דְלֵאָה לְיַעֲקב בָּר:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ותלד זלפה" - בכולן נאמר הריון חוץ מזלפה לפי שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה וכדי לרמות ליעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה שכך מנהגן ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ט] וכדי לרמות. דאם לא כן למה נתן לבן שפחה הקטנה לבתו הגדולה:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וַתֵּלֶד זִלְפָּה – בְּכֻלָּן נֶאֱמַר הֵרָיוֹן חוּץ מִזִּלְפָּה, לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּחוּרָה מִכֻּלָּן וְתִינוֹקֶת בְּשָׁנִים וְאֵין הֵרָיוֹן נִכָּר בָּהּ (ב"ר עא,ט). וּכְדֵי לְרַמּוֹת לְיַעֲקֹב נְתָנָהּ לָבָן לְלֵאָה, שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁמַּכְנִיסִין לוֹ אֶת לֵאָה, שֶׁכָּךְ מִנְהָג לִתֵּן שִׁפְחָה הַגְּדוֹלָה לַגְּדוֹלָה וְהַקְּטַנָּה לַקְּטַנָּה.

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ותלד זלפה. בכולן כתיב "ותהר", וכאן ותלד? אלא בחורה היתה, ולא היתה ניכרת בעיבורה:

<< · מ"ג בראשית · ל · י · >>