מ"ג בראשית לט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף אֵת כָּל הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עֹשֶׂה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־הַסֹּ֙הַר֙ בְּיַד־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כׇּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כׇּל־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִיהַב רַב בֵּית אֲסִירֵי בִּידָא דְּיוֹסֵף יָת כָּל אֲסִירַיָּא דִּבְבֵּית אֲסִירֵי וְיָת כָּל דְּעָבְדִין תַּמָּן מִמֵּימְרֵיהּ הֲוָה מִתְעֲבֵיד׃
ירושלמי (יונתן):
וּמַנִי רַב בֵּית אֲסִירֵי בְּיַד יוֹסֵף יַת כָּל אֲסִירַיָא דִבְבֵית אֲסִירֵי וְיַת כָּל דְעָבְדִין תַּמָן הוּא מִפְקָד לְמֶעֱבַד:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוא היה עושה" - כתרגומו במימריה הוה מתעביד 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הוּא הָיָה עוֹשֶׂה – כְּתַרְגּוּמוֹ, "בְּמֵימְרֵיהּ הֲוָה מִתְעֲבֵיד".

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואת כל אשר עושים — יש אומרים, כי היה מתעסק באומנות שיחיה ממנו, כאשר היו עושים האסורים. והקרוב אלי כפירושו: כל אשר היו צריכים – כאילו היה הוא העושה, כי פקיד היה עליהם; והפסוק הבא אחריו לעד:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כב)" ויתן." אח"כ נתן כל האסירים תחת פקודתו והיה הוא במקום שר הסוהר, והוא סדר להם את כל אשר יעשו, בענין שכל מה שעושים שם נחשב על שמו שהוא עשה כי נעשה עפ"י דבורו:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הוא היה עושה. תרגום פי' על מימריה. ולדבריו למה לא ידבר הכתוב צחות ויאמר בפירוש על פיו היו עושים. ואולי שנתכוין הכתוב בשנותו את טעמו להודיע גם כן שהגם שהיה הוא המנהיג לא היה מתנהג בשררה ומונע עצמו מתשמיש דבר אשר היו עושים שם האסורים אלא ידו כיד כולן שוה, וזה יגיד מזג טבעו כי טוב הוא ומצא חן ושכל טוב בעיני ה' ואדם:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף. שמושו היה ערב לרבו, היה יוצא ומדיח את הכוסות ועורך שולחנות ומציע לו את המטות. ירד יוסף למצרים ועשה בבית פוטיפר י"ב חודשים, שנאמר: "ויהי מאז הפקיד אותו בביתו", בבית מפני החמה, בשדה מפני הצנה. י"ב שנה עשה בבית האסורין, שנאמר: "ענו בכבל רגלו", ויוסף בן ל' שנה בעמדו וגו'. בו בפרק מת יצחק, וז' שני השבע וב' שני הרעב, נמצא יוסף פרש מאביו שלא ראהו כ"ב שנה כשם שפרש יעקב מאביו: