לדלג לתוכן

מ"ג בראשית לז כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו.

מנוקד:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתׇּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו.

עם טעמים:
וַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־יוֹסֵף֙ אֶת־כֻּתׇּנְתּ֔וֹ אֶת־כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​

אונקלוס (תאג'):
וַהֲוָה כַּד אֲתָא יוֹסֵף לְוָת אֲחוֹהִי וְאַשְׁלַחוּ יָת יוֹסֵף יָת כִּתּוּנֵיהּ יָת כִּתּוּנָא דְּפַסֵּי דַּעֲלוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה כַּד אָתָא יוֹסֵף לְוַת אָחוֹהִי וְאַשְׁלָחוּ יַת יוֹסֵף יַת פַּרְגוּדֵיהּ יַת פַּרְגוֹד מְצַיָיר דִעֲלוֹי:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"את כתנתו" - זה חלוק

"את כתונת הפסים" - הוא שהוסיף לו אביו יותר על אחיו (ב"ר) 


רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אֶת כֻּתָּנְתּוֹ – זֶה חָלוּק.
אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים – הִיא שֶׁהוֹסִיף לוֹ אָבִיו יוֹתֵר עַל אֶחָיו (בראשית רבה פד,טז).

רשב"ם

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

'(כג). 'את כתונת הפסים: יש מפרשים לא הזכירה אלא לרמוז לך שהיא גרמה תחילה השנאה, וזה אינו, אלא לפי שהוא אומר לפנינו וישלחו את כתונת הפסים, להטעותו שיחשוב בלבו כי חיה רעה אכלתהו כמו שאמר ויכירה ויאמר כתונת בני, לכך הוא מזכירה כאן:

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ויפשיטו — פועל יוצא לשני פעולים; שאמרו לו שיפשיט אותה בעצמו. והכתנת בלשון הקדש, החלוק הדבק לעור. והנה הערימוהו והשליכוהו ערום אל הבור:

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(כג – כד) "ויהי כאשר בא". נח רגזם קצת, "ורק הפשיטו את כתנתו", לא על הכוונה לשלחה אל אביהם רק מצד שהיא "כתונת הפסים אשר עליו לבדו", שע"ז נפלה המשטמה ביניהם, וישלכו אתו הברה לא ע"ד שיטבע שם, כי "הבור רק אין בו מים":  

כלי יקר

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

"את כתנתו את כתונת הפסים אשר עליו". פי' רש"י כתנתו זה חלוק, ולמה זה הפשיטו כתנתו, ואולי יוסף בלכתו אל אחיו היה מתירא פן יגזלו אחיו ממנו את כתונת הפסים, ע"כ עשה מעשה נערות והלך ותפר וחיבר את כתונת הפסים אל סתם חלוקו כי אמר מסתמא לא יציגוהו ערום וכולי האי לא חשדם, ע"כ הפשיטו המה גם את חלוקו אגב כתונת הפסים, ויהיה את, פירושו כמו עם. וי"א שיוסף החליף כתנותיו והלביש כתונת הפסים על גופו ממש וסתם חלוקו הלביש למעלה כדי להעלים מן אחיו הכתונת פסים, לכך נאמר את כתנתו כי מתחלה הפשיטו סתם כתונת של מעלה ואח"כ את כתונת הפסים אשר עליו על גופו ממש ולא מעל דמעל.

אור החיים

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ויפשיטו את יוסף וגו'. לפי פשט הכתוב אומרו כתנתו הוא החלוק, כתונת הפסים הוא לבוש העליון שעשה לו אביו ולפי זה היה להקדים הפשטת לבוש העליון שהוא כתונת הפסים, ולהבין כוונת הכתוב יש לדקדק עוד למה לא אמר ואת כתונת הפסים:

אכן כוונת הכתוב היא שהאחים לעולם לא רצו להפשיטו לחלוטין ולהניחו ערום אלא להסיר מעליו כתונת הפסים שבה היתה הקנאה בו, ומודיע הכתוב כי כשהסירו כתונת הפסים ברוב הכעס והשנאה לא דקדקו להסיר אותה במתון ובנחת רוח אלא בשנאה גדולה ובכל כך אכזריות עד שהסירו עמה גם הכתונת שהוא החלוק. וזה הוא שיעור הכתוב ויפשיטו את יוסף פירוש לא נשאר כי אם גופו של יוסף ערום כי הסירו את כתנתו שהוא החלוק עם כתונת הפסים כשהסירו מעליו בלא כוונה:

ואומרו אשר עליו נתכוון להגדיל הדבר כי כתונת הפסים היא היתה מלבוש העליון והסירו כל הבגדים וגם החלוק כולם יחד עמה מרוב הכעס והשנאה:

בעל הטורים

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

כתנתו. ב' במסורה הכא ואידך קרוע את כתנתו. גבי שאול לומר שגם בכאן קרעו כתנתו מעליו למהר הדבר: