מ"ג בראשית לז כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית · לז · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּשְׁמַע רְאוּבֵן וְשֵׁיזְבֵיהּ מִיַּדְהוֹן וַאֲמַר לָא נִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁמַע רְאוּבֵן וְשֵׁזְבֵיהּ מִן יְדֵיהוֹן וַאֲמַר לָא נַקְטְלִינֵהּ דְלָא נִתְחַיֵיב בְּאַדְמֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא נכנו נפש" - מכת נפש זו היא מיתה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ – מַכַּת נֶפֶשׁ, זוֹ הִיא מִיתָה (לפי התרגום "לָא נִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ").

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(כא). 'ויצילהו מידם: שלא נהרג:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לא נכנו נפש — כמו "ומשרתו יהושע בן נון נער" (שמות לג, יא), שפירושו: משרתו שירות נער, כי לא היה בימים ההם נער. וכן 'לא נכנו מכת נפש', להוציא נפשו:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא נכנו נפש. קשה היה לראובן עצת האחים והיתה כוונתו להצילו, ואילו אמר לא נכנו סתם, היה מראה עצמו בדבריו כי מניעתו זאת לחמלה עליו, וע"כ הוסיף להזכיר נפש כלומר שאינו מקפיד עליו רק עליהם, שלא יכו נפש שום אדם. וכן מה שאמר אל תשפכו דם ולא אמר דמו, כלומר גם אנכי ככם שנאתיו ואין אני מקפיד על דמו כלל כי אם עליכם שלא תהיו שופכי דם.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויצילהו מידם" במניעת הפעל הפתאומי המוליד מעוות לא יוכל לתקון שיפול בכמוהו גם הצדיק לפעמים כענין ראובן עם בלהה כאמרו פחז כמים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

(כא – כב)    מ"ש ויצילהו משמע שהצילו: ואמר ויאמר, ויאמר אליהם, ולמה ב"פ ויאמר:

(כא) "וישמע ראובן ויצלהו מידם". מבואר שתחלה רצה להצילו לגמרי שלא יעשו לו מאומה, וזה ויצילהו פי' שהשתדל להצילו לגמרי, וכאשר לא שמעו לו "ויאמר לא נכנו נפש", עכ"פ אל תהרגו אותו, שדי בעונש אחר, וכאשר לא שמעו גם לזה,

 

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויצילהו מידם. פי' לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה משא"כ חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים, והוא אומרו ויצילהו מידם פי' מיד הבחירי ובזה סתר אומרו ונראה מה יהיו חלומותיו וגו' כי הבחירה תבטל הדבר ואין ראיה אם יהרגוהו כי שקר דבר: לא נכנו נפש. פירוש להדיא אלא נהיה גורמים לו מיתה, והוא אומרו אחר כך אל תשפכו דם השליכו וגו', זו היתה טענתו להם, והוא טעמו כמוס עמו שהוא להצילו להשיבו אל אביו כי ידע נאמנה כי חית השדה השלמה לו ולא ירעו ולא ישחיתו הנחשים והעקרבים בזרע יעקב, גם לא יעכבנו שם למות ברעב וכמו שכן תמצא שתכף וישב ראובן אל הבור שחזר אליו להוציאו מהבור:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וישמע ראובן ויצילהו מידם. והיכן היה? ר' יוסי אומר: כל אחד ואחד היה משמש את אביו יומו, ואותו היום של ראובן היה. ר' נחמיה אומר, אמר: בכור אני, וכל הסרחון אין נתלה אלא בי. רבנן אמרי, הוא מונה אותי עם אחי, דכתיב: "ואחד עשר כוכבים" וגו', ואיני מצילו? אמר לו הקב"ה: אתה פתחת בהצלה תחילה, חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך; הדא הוא דכתיב: "את בצר במדבר בארץ המישור לראובני". לימדתך תורה דרך ארץ, שכשהאדם עושה מצוה, יהא עושה אותה בלב שמח; שאילו היה יודע ראובן שהקב"ה כותב אחריו: וישמע ראובן ויצילהו מידם, בכתפיו היה טוענו ומוליכו אצל אביו. אילו היה אהרן יודע שהקב"ה כותב עליו: "וגם הנה הוא יוצא לקראתך" וגו', בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו. אילו היה בועז יודע שכותב עליו: "ויצבט לה קלי", עגלות פטומות היה מביא ומאכילה. לשעבר היה אדם עושה מצוה, והנביאים כותבין אותה; ועכשיו שאין נביאים, מי כותב אותה? אליהו ומשיח והקב"ה חותם, הדא הוא דכתיב: "אז נדברו יראי ה'" וגו':